לאחר פרסום המאמר הראשון בעניין "צו הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות" ניתן על ידי בית המשפט פסק דין חשוב נוסף השופך אור על פרשנות ומטרת צו ההגבלה ועל מטרת החוק.
בנוסף- אנו ממשיכים לעדכן את המאמר עם פרסום פסקי דין נוספים בנושא.
עודכן ביום 1.2.2020
בפסק דין אליקשוילי נקבע כי המשטרה יכולה לפעול גם על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה המקנה לה סמכות לסגירה מנהלית של עסק וגם על פי סעיף 3(א) לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (להלן: "חוק הגבלת שימוש")?
אמנם בשני הסעיפים אנו מגיעים לאותה תוצאה- סגירה מנהלית של עסק על ידי המשטרה (וכך ניתן גם לעשות על פי הוראות סעיף 20 לחוק רישוי עסקים), אך בגלל שהיסודות הנדרשים לשם הפעלת הסמכות בשני הסעיפים שונים, ניתן לפעול על פי שני הסעיפים, בבחינת גם וגם.
הדרישה לקיום התנאים על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה– החשש להפרעה לשלום הציבור.
הדרישה לקיום התנאים לפי סעיף 3(א) לחוק הגבלת שימוש – מניעת פעילות עבריינית מסוג מסוים, המנויה בתוספת לחוק, בין אם יש בה הפרעה לציבור ובין אם לא.
מטרת חקיקת סעיף 3 לחוק הגבלת שימוש
המטרה בחקיקת הסעיף- מניעת שימוש חוזר ונשנה בצווים מנהליים, בלי שיוגש כתב אישום, ללא פיקוח גורם משפטי בכיר וללא שינוי סיבות. (שוטר שהוציא צו על פי החוק לא יוכל במשך שנתיים להוציא שוב צו ללא אישור פרקליט המחוז, שצריך להשתכנע כי הנסיבות השתנו). מדובר כאן במטרה מניעתית ולא עונשית.
מהות הדרישה לאישור פרקליט המחוז
לפי הוראת סעיף 3(ה) לחוק מניעת שימוש לא ניתן להוציא צו להגבלת שימוש במקום בתוך שנתיים מיום שפקע הצו הקודם, אלא אם אישר זאת פםרקליט המחוז ששוכנע כי הוצאת הצו מוצדקת בשל שינוי נסיבות.
בית המשפט קבע כי יש צורך באישור בכתב מפורש ומנומק, בכפוף לצרכי החיסיון הנובעים מהעובדה שהחקירה טרם הסתיימה.
מתן אישור בעל פה של פרקליט המחוז, ורק לאחר מכן הוצאת אישור כתוב המגבה את אותו אישור בעל פה אינה פוסלת את האישור.
שינוי נסיבות- נקבע כי:
-חשד לקיום עבירות שלא מופיעות בתוספת (ולא משנה דרגת חומרתן) לא יוכל להוות שינוי נסיבות.
-סגירת העסק ופתיחתו מחדש וכן עבירות סמים- יהוו שינוי נסיבות.
-עבירות אלימות לא ייחשבו לשינוי נסיבות, אך שימוש באלימות לכפיית מעשי זנות- כן תיחשב לשינוי נסיבות.
מהות הראיות הנדרשות להוצאת הצו
בית המשפט קבע על בסיס ההלכה שנקבעה בפסק דין מיאו והאו, המשווה את שיקולי בית המשפט לשיקולים בבואו לדון בבקשה למעצר עד תום הליכים, כי די בבדיקת כוח ההוכחה הגולמי הטמון בחומר החקירה, וכי לא ישקלו שיקולי מהימנות העדים.
בפסק דין אסדי נדון מקרה בו הוצא צו לסגירת העסק כולו לתקופה המקסימלית האפשרית בחוק של 30 יום, לעסק למכירת כרטיסי לוטו וטוטו, מאחר ונמצא כי בחדר אחורי בעסק מתקיימים משחקים אסורים(הימורים).
בית המשפט ציין כי הכללת העבירה של משחקים אסורים במכלול העבירות שניתן בגינן להוציא צון מניעת פעולות נועדה להקנות כלי אכיפתי מניעתי נוסף, לשם צמצום התופעות השליליות הכרוכות בניהולם של משחקי הימורים.
במקרה זה בית המשפט לא אישר את סגירת העסק כולו ל 30 יום, אלא הגביל זאת ל 10 ימים בלבד מהנימוקים הבאים:
-בעל העסק מנהל עסק לגיטימי ברובו, ולא ניתן להתרשם כי עיקר פעילות העסק היא משחקים אסורים.
-הפעילות הבלתי חוקית התבצעה בחדר פנימי, לצד פעילות עיקרית חוקית ולגיטימית של העסק.
-בעל העסק לא הורשע בעבירות קודמות, ואף לא הוגש נגדו כתב אישום.
-יש לבחון היטב את ההצדקה לפגיעה הכלכלית הכרוכה בסגירה מוחלטת של העסק לחודש ימים.
-קצין המשטרה השתמש בסמכות המקסימלית המוקנית לו בחוק והיה מקום להשתמש בסמכות זו באופן יותר מידתי, שכן-
סעיף 3(ב) מאפשר לקצין משטרה להוציא צו ולהאריכו עד לתקופה של 30 יום בסך הכול, כך שהמחוקק ראה לנגד עיניו הוצאת צווים פרטניים לתקופות יותר קצרות. בנוסף-
סגירת העסק הינה רק אחת האפשרויות המנויות בחוק והיא הקיצונית שבהן. סעיף 4 לחוק מקנה לקצין המשטרה סמכות להורות על "תנאים, הגבלות או איסורים על שימוש במקום, לרבות סגירת המקום…"
ראה גם:
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא לפי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה
צו סגירה מנהלי – סעיף 20 לחוק רישוי עסקים
צו סגירה שיפוטי- ס' 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו– פסק דין מיאו והאו
חקיקה:
פקודתהמשטרה [נוסח חדש], תשל"א – 1971 – סעיף 78(א)
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, תשס"ה – 2005 סעיף 3
פסיקה:
צמ 54428-12-16 גיאורגי אליקשוילי נ. מדינת ישראל- משטרת ישראל (11.1.17)- לא פורסם
צמ (עכו) 62131-11-19 סאמר אסדי נ. משטרת ישראל , תחנת עכו (פורסם בנבו, 2.12.19)