“היטלי השבחה” והתרנגולת שמטילה ביצי זהב

נושא “היטל ההשבחה” מקביל למשל המפורסם ממשלי איזופוס המספר על תרנגולת המטילה ביצת זהב: אחת מהתרנגולות של עני ואשתו הטילה ביצי זהב אחת בכל יום. האיכר לא הסתפק בביצה אחת, הוא חשב שאם התרנגולת מטילה ביצת זהב בכל יום בוודאי מסתתר בתוכה מצבור זהב ולכן יום אחד הוא החליט להרוג את התרנגולת ולחתוך את בטנה, אך כשעשה זאת, לא מצא שם אפילו ביצת זהב אחת.

משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הודיעו על קיצוץ של 25 אחוז בבירוקרטיה וברגולציה. אלא שבכול הנוגע להקלה אותה ביקשו להחיל על גביית “היטלי השבחה” נמצאו באים לברך… ללא הצלחה.

מאמר זה פורסם על ידי אלחנן משי גם בעיתון דה מרקר ביום 23.4.17-  “היטלי השבחה הורגים עסקים קטנים”

אחד הנושאים הקשים ביותר לאזרח המבקש להתפרנס הוא הוצאת רישיון עסק. אך כאשר מדובר בעסק החייב באישור לשימוש חורג בנכס, הדברים מסתבכים פי כמה.

תהליך קבלת היתר לשימוש חורג הוא הליך ארוך ויקר שאינו תואם (בלשון המעטה) את קצב ודרישות החיים המודרניים, והחיוב בהיטל השבחה מייקר אותו פי כמה.
נקודת המוצא של המחוקק היא, ששימוש חורג לעסק, מעלה את שוויו. ההפרש בין ערך הנכס ע”פ השימוש המקורי לבין ערכו החדש הוא ערך “ההשבחה” . ע”פ  החוק, 50 אחוז מערך ההשבחה ישולם  לעירייה, מראש לכל תקופת האישור. (“היטל ההשבחה”).

תשלום היטל ההשבחה נדרש בפועל רק כאשר האזרח נזקק לשירותי העירייה, המתנה את מתן האישור בתשלום ההיטל. האירועים הנפוצים הם בקשה לאישור לטאבו להעברת הנכס במועד מכירתו, וכאשר המשתמש מבקש רישיון עסק.

בניגוד למיסוי אחר המתייחס להכנסות שכבר אירעו, כשמדובר בהיטל השבחה, הדרישה לתשלום היא מראש עבור רווחים שבעל הנכס (שבמקרים רבים אינו בעל העסק) אולי יראה בתקופה שאושרה כשימוש חורג. למותר לציין כי האינטרס של בעל הנכס ובעל העסק אינם זהים. בעל הנכס יגלגל את תשלום המס על השוכר, שגם כך נדרש להוצאות כבדות ביותר לשם הקמת עסקו וביסוסו.

וכך- עוד בטרם הרוויח בעל העסק אפילו שקל אחד, הוא נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים על חשבון רווח עתידי שאולי לעולם לא יקרה.

הדרישה לתשלום מראש של כל סכום היטל ההשבחה- גורמת למספר רב של בעלי עסקים לנטוש את הליך קבלת הרישיון, ולעיתים אפילו את ההקמת העסק, בשלב הזה.

במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 יזמנו עם משרד האוצר תיקון לחוק רישוי עסקים המצמצם את הקשר בין קבלת רישיון העסק לבין גביית היטל ההשבחה. לפי התיקון, עם אישור השימוש החורג, יוצא רישיון עסק, וגביית היטל ההשבחה מבעל הנכס תפוצל, כאשר רק 25-40% מסכום ההיטל יגבו מיידית. ההליך הכרוך בביצוע השמאות נותר בעינו.

במהלך הדיונים בתיקון זה נתקלנו בהתנגדות חריפה של מרכז השלטון המקומי, שלא רצה לוותר על אותן ביצי זהב- אותו בעל עסק שכבר השקיע לעיתים קרובות הון לא מבוטל בהקמת העסק- ועד היום לא תוקנו תקנות ליישום החוק החשוב הזה.

ונחזור למשל התרנגולת – במקום ליהנות מארנונה מוגדלת מהעסק שתשולם מדי חודש, במקום שהמדינה תהנה מהכנסות ממס הכנסה משכירות על הנכס שמניבה תשלום גבוה בגין הכנסה, במקום ליהנות ממקום תעסוקה טוב לעובדים שגם משלמים מס הכנסה על משכורתם ובמקום ליהנות ממקום תעסוקה או בילוי שיוסיף נפח פעילות לרשות, “שוחטים” את תרנגולת הזהב, את “העסק הבודד” ומביאים אותו עד כדי סגירה ממש, בהעדר יכולת לשלם את ההשבחה עוד בטרם שהצליח להוציא את רישיון העסק המיוחל, והתחיל לעבוד.

 


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *