סעיף 23(א)- סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים

סעיף 23 (א) לחוק רישוי עסקים מאפשר לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה להורות על סגירת עסק, שנמכרים בו משקאות משכרים אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר, וזאת לתקופה של עד 30 יום. צווים על פי סעיף זה בדרך כלל מוצאים לאחר אירוע אלים במיוחד בעסק.
על פי המגמה שהתגבשה בפסיקה אמנם לא נדרש קשר ישיר בין מכירת המשקאות האלכוהוליים לבין האירוע המסכן את שלום הציבור שבגינו הוצא צו הסגירה, אך כן יידרש קשר בין ניהול העסק ככלל לבין אותו אירוע. כך גם  נקבעו בפסיקה קריטריונים ואמות מידה להתנהלות קצין המשטרה בבואו להורות על סגירת עסק על פי הוראות סעיף זה.

האם נדרש קשר סיבתי ישיר בין האירוע בגינו הוצא הצו לבין עצם העיסוק במכירת משקאות משכרים?

על פי לשון סעיף  23- הצו יוצא לעסק שמוכרים בו משקאות משכרים אם קצין המשטרה נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר.
הגישה שאומצה על ידי בתי המשפט המחוזיים הינה הגישה המרחיבה לפיה לא נדרש בהכרח קשר סיבתי ישיר בין מכירת המשקאות המשכרים לבין האירועים עליהם מסתמך הצו.
יש לציין כי  קיימת פסיקה בערכאות דיוניות הגורסת כי למשטרה סמכות לסגור עסק על פי הוראות סעיף 23, רק כאשר מתעוררת סכנה לשלום הציבור הנובעת ממהות העסק כעסק למכירת משקאות משכרים, או מתופעות מסוכנות הנלוות למכירת לשתיית אלכוהול. ( פסק דין אופיר אבני ופסק דין דניאל ממן), אך נראה כי לא זו המגמה המובילה.
יצוין כי בפסק דין ממן בית המשפט מתח ביקורת על המשטרה מאחר וזו לא העמידה, לדעתו, כל ראיה בדבר קיום סכנה ספציפית כלשהי לשלום הציבור מלבד הועבדה שהעסק פועל ללא רישיון. לפיכך הפנה בית המשפט  את המשטרה לכלים האחרים העומדים לרשותה על פי החוק, ושאינם מהווים צעד דראסטי של הוצאת צו סגירה מנהלי.
פסק דין ססונוב מצוטט, באופן מוזר, על ידי המצדדים בשתי הגישות. לדעתנו, למקרא  פסק הדין במלואו ברור כי בית המשפט לא קבע כי נדרש קשר ישיר בין האירוע נשוא צו הסגירה לבין מכירת משקאות משכרים, אלא להיפך. באותו מקרה, נורה אדם אשר ישב בבית הקפה. בית המשפט ביטל צו סגירה שהוצא על ידי המשטרה, כאשר הובא בחשבון גם העדר קשר בין אירוע הירי שהתרחש בבית העסק לבין השימוש במשקאות משכרים וגם העדר תשתית עובדתית לגבי אפשרות לפגיעה בשלום הציבור בהמשך התנהלות העסק. עוד הוסיף בית המשפט וציין כי אילו היה מוצא ראיה לסכנה אפשרית לשלום הציבור היה מותיר את הצו על כנו.
לפיכך נראה כי בפסק דין ססונוב, עמד לנגד  עיני בית המשפט הקשר בין הפעלת העסק לבין פגיעה בשלום הציבור בכלל, ולאו דווקא הקשר בין מכירת משקאות אלכוהוליים בעסק ופגיעה בשלום הציבור. אמנם קשר כזה רלוונטי אך אין בכך משום קביעה כי בהעדר קשר כזה לא ניתן להוציא צו לפי סעיף 23.
בפסק דין פרומו סטאר הוצא צו הסגירה לאחר שבעסק עצמו ובכניסה אליו התרחשה קטטה שלישית בתוך תקופת זמן קצרה. באותה קטטה השתתפו גם מאבטחים של העסק שנקטו באלימות בלתי סבירה. עיקר עיסוקו של בית העסק היה במכירת אלכוהול.  בית המשפט המחוזי אימץ את העמדה לפיה סעיף 23 אמנם חל רק ביחס לעסק שנמכר בו אלכוהול, אך לא נדרש קשר סיבתי בין מכירת האלכוהול לבין הסיכון המשמש בסיס להחלטה.
בפסק דין תואנטי פור סבן אירעה קטטה בתוך העסק במהלכה נפצע אדם מדקירות סכין. בגין אירוע זה הוצא צו סגירה. שם נקבע כי אמנם יש רלוונטיות לטענה כי אין קשר בין מכירת משקאות משכרים לבין אירוע אך אין בכך כדי לגרום לביטול הצו. השיקול המכריע הוא האם המשך ניהול העסק במתכונתו הנוכחית מסכן את שלום הציבור וביטחונו.
בפסק דין אדרל צוין כי המחוקק אמנם ראה סיכון מוגבר במקומות בהם מוכרים אלכוהול, והטיל חובה מוגברת על בעלי עסקים אלו לדאוג לשלום הציבור, אך אין אינדיקציה בלשון הסעיף או בתכליתו לכך שיש לצמצם את תחולתו רק למקרים בהם יש קשר סיבתי ישיר בין האירועים לבין מכירת האלכוהול בעסק. ולהפך- פרשנות מצמצמת כזו תפגע באפשרות ליישם את הוראות הסעיף.
בפסק דין סמדז’ה שניתן בינואר 2017 נקבע כי יש לאמץ את הדרישה המרחיבה כדי לא לפגוע במטרה המצויה ביסוד הסעיף והיא השמירה על שלום הציבור.

סיכום
הפסיקה אימצה את הגישה המרחיבה לפיה לא נדרש קשר ישיר בין מכירת אלכוהול לבין האירוע בגינו הוצא צו הסגירה, אלא יש להראות כי בעסק נמכר אלכוהול וכי קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור ובביטחונו אם תימשך פעילות העסק במתכונתו ערב האירוע.

התערבות בתי המשפט בשיקול הדעת של קצין המשטרה

ס’  22 לחוק רישוי עסקים מקנה סמכות לבית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה של קצין המשטרה להוציא צו סגירה מנהלי. בית המשפט יבחן את ההחלטה בשים לב למכלול הנסיבות והשיקולים הנוגעים לעניין הנדון ובכלל זה- זכות היסוד של בעל העסק לפרנסתו מחד והצורך לשמור על ביטחון הציבור, כמו גם חובת בעל העסק לדאוג לשלום הציבור מאידך. בית המשפט יבדוק האם במסגרת ההחלטה המנהלית נשמר האיזון בין האינטרסים הנוגדים.
בית המשפט לא יציב את שיקול דעתו במקום שיקול דעת קצין המשטרה ולא יתערב בהחלטתו- כל עוד ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות ולא נפל בה פגם ממשי.
בנוסף, על הקצין המוציא את הצו להראות כי שקל חלופות מידתיות יותר לצו הסגירה או לתקופתו.
ככלל הביקורת השיפוטית על ההחלטה המנהלית, זהה לביקורת השיפוטית הנוגעת לצו הפסקה לפי סעיף 17 לחוק. (ראה- צו סגירה שיפוטי- ס’ 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו ).
כך גם יש לזכור כי על פי חזקת התקינות המנהלית- על זה שנגדו הוצא הצו מוטל להראות כי לא קיים חשד סביר למסוכנות המשך הפעלת העסק.
בנוסף, בית המשפט יבדוק האם מדובר באירוע חד פעמי, האם מצלמות האבטחה בעסק פועלות, תקופת הצו, עיתוי הוצאת הצו, הנזק הכלכלי הנגרם לבעל העסק כתוצאה מהסגירה, האם ניתן לאפשר המשך הפעלת העסק בתנאים מסוימים.
בפסק דין אתיאן צוין כי בית המשפט יבחן אם ההחלטה סבירה ואם נשקלו במסגרתה שיקולים ענייניים בלבד תוך מתן משקל נכון לכל שיקול. לשם הפעלת הסמכות נדרשות ראיות עובדתיות, אך לעניין עוצמת הראיות- די בראיות מנהליות (להבדיל מרמת הראיות הנדרשת למשפט פלילי- מעבר לכל ספק סביר).
בפסק דין דרור חי נדון מקרה בו בעל העסק נתן אלכוהול וככל הנראה גם סמים לקטינה בעסק, וביצע בה עבירות מין בביתו. בעת הוצאת צו הסגירה בעל העסק היה נתון במעצר. בית המשפט ביטל את הצו תוך שהוא מציין כי צו הסגירה הינו מניעתי ולא עונשי, ומכלל העסק המעסיק 70 אנשים לא נשקפת כל סכנה לציבור.
בפסק דין פינחסוב נקבע כי גם מכירה בודדת של משקאות משכרים לקטין יכולה להיחשב לפגיעה בשלום הציבור.
באשר לרלוונטיות השאלה האם לעסק יש רישיון קיימות מספר דעות. בפסק דין סמדג’ה  ובפסק דין תואנטי פור סבן, נקבע ששאלה זו אינה רלוונטית לנחיצות הוצאת הצו.
בפסק דין פרומו סטאר- בית המשפט הביא בשיקוליו בחשבון את העדר הרישיון וראה בזה גורם סיכון נוסף.

הליך השימוע

על קצין המשטרה לקיים שימוע לבעל העסק בטרם יוצא צו סגירה על פי סעיף 23 (א). הפסיקה התייחסה לנסיבות הדחופות והמיוחדות של הצורך בהוצאת צו לפי סעיף זה.
בפסק דין פרומו סטאר נקבע כי היקף חובת השימוע נגזר מנסיבות כל עניין. אין ספק כי כאשר מדובר בשימוע בטרם הוצאת צו סגירה לפי סעיף 23 הרי שמדובר בשימוע דחוף. מהות השימוע היא כלפי מי שלכאורה אינו מבצע את הוראות החוק, והשימוע נועד לברר האם יש לו טענות הגנה בעניין. בית המשפט אישר שימוע אליו התייצב מי שייצג את הבעלים והיה בידיו ייפוי כח, כן היה בידיו כל המידע אודות האירוע בגינו ביקשו להוציא צו.
בפסק דין סמדז’ה נדון מקרה בו בשל אירוע חמור זומנה בעלת העסק לשימוע עוד באותו הערב בתחנת המשטרה. בעלת העסק ביקשה לדחות את השימוע למועד בו יוכל עורך דינה להצטרף אליה. המשטרה הסכימה לדחות את השימוע ביום ובלבד שהעסק יהיה סגור עד אז. בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה האמור ניתנה לבעלת העסק האפשרות לשטוח את טענותיה באופן סביר.

הפרת החובה לערוך שימוע
בפסק דין סמדג’ה נאמר כי לא כל הפרה של החובה לערוך שימוע כהלכתו תביא בהכרח לביטול החלטה מנהלית. יש לבחון את הפגם לפי דוקטרינת הבטלות היחסית. בית המשפט ישקול את מהות ההפרה, מהותו ונסיבותיו של העניין העומד לבחינה, השפעת הפגם שנפל על התוצאה, מהו הנזק שנגרם לזה שנגדו הופעל הצו המנהלי, מהו הנזק שיגרם לציבור אם תבוטל ההחלטה ועוד.

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח -1968– סעיף 23(א)

פסיקה שאוזכרה:
ברש(ק”ג) 12196-01-17 שגית סמדז’ה נ. מדינת ישראל- משטרת ישראל (11.1.17) [פורסם בנבו]- שלום
צא (חי’) 39769-12-16 אתיאן נ. משטרת ישראל חיפה (22.12.16) [פורסם בנבו] – שלום
עק (קריות) 38585-06-16 וקנין נ. משטרת ישראל תחנת זבולון (21.6.16) [פורסם בנבו] – שלום
צמ 45091-04-16 דניאל ממן נ. משטרת ישראל תחנת רחובות (26.4.16)[פורסם בנבו] – שלום
עפ”א (מחוזי חיפה) 63410-12-15 מדינת ישראל נ. פרומו סטאר בע”מ (10.1.16) [פורסם בנבו] – מחוזי
עח (מרכז) 26365-08-15 משטרת ישראל- תחנת רחובות נ. פינחסוב (16.8.15) [פורסם בנבו] – מחוזי
(ת”א) 2345-02-15 אופיר אבני נ. משטרת ישראל  (12.3.15) [פורסם בנבו] – שלום
ע”ח (מחוזי י-ם) 30373-04-11 אדרל ייזום והשקעות בע”מ נ. מדינת ישראל (28.4.11)[פורסם בנבו] – מחוזי
ע”פ (מחוזי חיפה)4972-03-09 ססונוב נ. משטרת זבולון (26.2.09) [פורסם בנבו]- מחוזי
ב”ש(מחוזי חיפה) 3406/07 אריק ש. תואנטי פור סבן בע”מ נ. משטרת ישראל תחנת זבולון (17.8.07) [פורסם בנבו] – מחוזי

 


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

2 תגובות בנושא “סעיף 23(א)- סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים”

  1. ניתוח מעמיק ומורחב המאפשר לכל בר דעת לנבור בפסקי דין קודמים בנושא,
    אכן בתי המשפט איפשרו לקצין משטרה שיקול דעת וזאת על מנת להגן על הציבור הרחב,
    נושא משקאות משכרים הינו מורכב ובהרבה ארצות מעבר לים ישנה הגבלה מרחיבה על הציבור במימכר ובצריכת משקאות משכרים,
    כל הכבוד על העבודה המעמיקה.
    אשר גרנר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *