העדר תקינה וחקיקה לבטיחות באירועים המוניים

בעקבות מספר אסונות שאירעו בזמן אירועים המוניים חד פעמיים כדוגמת אסון ערד ואסון המכבייה הוחלט כי יש להסדיר את התקינה והחקיקה לשם הבטחת הבטיחות באירועים וניהולם בצורה תקינה. מונתה גם ועדה בין משרדית שהוציאה סיכום מסודר ובין השאר הכינה גם טיוטה לפרק חדש בחוק רישוי עסקים ותקנות רישוי עסקים לאירועים המוניים. אך הליך החקיקה “תקוע” ולא הושלם עד היום.
מאמר זה דן בסיבות ובכשלים בגינם עד היום אין תקינה וחקיקה מסודרת המבטיחה את שלום הציבור ובטיחותו באירועים המוניים.

מאמר זה פורסם על ידי אלחנן משי גם בעיתון דה מרקר- “החלטורה של ניהול אסון המוני”


לאחר  אסון הר הרצל, אירוע שבו נפל גשר התאורה ברחבת הר הרצל לקראת חגיגות יום העצמאות ובו נהרגה חיילת, ניתן היה לצפות כי יתרחש שינוי ביחס משרדי הממשלה לבעיה וכי  הגורם האחראי לתיקון רוב הנושאים, שהוא משרד העבודה המופקד על בטיחות יפעל לסגירת פערי החקיקה והגדרת התפקידים הנדרשים להגברת הבטיחות באירועים המוניים ומשרד הפנים בנושא חוק רישוי עסקים, אך מסתבר שהדבר לא קרה.
הסיבות העיקריות לכך הינן:

העדר הגדרת “מהנדס בטיחות”:
מהנדס בטיחות הוא בעל תפקיד מפתח לצורך תכנון וניהול בטיחותי של אירועים. לצערנו,  עד היום לא השכיל משרד העבודה להשלים את הגדרת התפקיד המדויקת עבורו ואת ההכשרה הנדרשת ממנו לצורך הסמכה ורישום בפנקס המהנדסים.
מהנדס בטיחות הוא ״השחקן עיקרי״ בנושא בטיחות בכל תחום שנשקפת בו סכנה בטיחותית לציבור, החל מניהול וטיפול באירוע המוני חד פעמי, וכלה בעשרות נושאים בהם נדרשת חוות דעת מהנדס בטיחות, ואמנה רק כמה: אישור אירוע המוני, אישור פתיחת בית ספר, אישור לרישוי בריכת שחייה, אישור למתקני ספורט ואולמי ספורט ועוד.
לפיכך העדר הגדרה בחוק של “מהנדס בטיחות” מהווה לא פחות מאשר שערורייה וזלזול ממשי בחיי אדם, שכן, כאמור, אישורו של מהנדס הבטיחות נידרש לכל תחומי החיים של המרחב הציבורי.

תקן הבטיחות באירועים המוניים :
כאחד מלקחי  האסונות בעבר, נקבע כי יש צורך לקבוע תקן ישראלי לבטיחות באירועים המוניים.
משרד הכלכלה   אישר תקציב חלקי למכון התקנים לשם כתיבת תקן בטיחות. ואכן, פורסם בשנת 2006 תקן ואושר ת”י 5688 בטיחות באירועים המוניים, כתקן שאמנם אינו מחייב, אך מהווה נידבך משפטי חשוב לתכנון אירועים.
אלא שכתיבת התקן מעולם לא הושלמה.
התקן נחלק לשלושה פרקים הראשון, ניהול בטיחות באירוע, השני סקירת חקיקה שנוגעת בבטיחות ואילו הפרק השלישי והחשוב ביותר לא נכתב!!! אזל הכסף. פרק זה אמור היה לעסוק בתקינה להקמת מתקנים לאירועים המוניים, תקן שיקבע את הדרישות הטכניות מכל מיתקן.
לאור זאת ניתן לציין כי מחדל השלמת התקן הוא גורם בעל השפעה מכרעת בסיכון הציבור באירועים המוניים.

העדר חקיקה
כחלק מהמלצות הועדה הבין משרדית לאירועים המוניים, נקבע כי יש להשלים חקיקה מיוחדת לאירועים המוניים במסגרת חוק רישוי עסקים.
הועדה הכינה טיוטה לפרק חדש בחוק רישוי עסקים שיעסוק ברישוי אירועים המוניים. כך גם הוכנו תקנות רישוי עסקים לאירועים המוניים.
אך גם חקיקה זו מעולם לא הושלמה, וזאת משתי סיבות. לפי מיטב ידיעתי: “שחקן המפתח” בחקיקה החדשה היה, שוב, מהנדס הבטיחות, שהיה לו תפקיד מרכזי בהגדרות החוק. בהעדר הגדרה מי הוא מהנדס הבטיחות לא ניתן היה להשלים את החקיקה הראשית.
במסגרת טיוטות לחוק ההסדרים, ניסה משרד הפנים לנצל את ההזדמנות לחקיקה חדשה ולהעביר את תהליך אישור התכנון והביצוע לגורם חדש “מכון רישוי”, “גורם” שלא היה קיים בפועל אז ולא קיים גם היום. בחוק שאושר בסופו של יום, ירד נושא זה מעל הפרק.
בימים אלו נשלמות ההכנות לקיומם של אירועים המוניים ומופעי אומנים גדולים בקיץ ברחבי המדינה. המצב החוקי והמקצועי משאיר את השטח, הרשויות המקומיות, והמפיקים  ליד המקרה והחלטורה של מנהלי האירועים, המשטרה ומפיקי האירועים שיאלצו, גם השנה, לפעול  על פי הידע והניסיון שלהם אך ללא כל בסיס חוקי ותיקני מלא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

3 תגובות בנושא “העדר תקינה וחקיקה לבטיחות באירועים המוניים”

  1. אלחנן
    דברים כדורבנות !
    יש אימרה “עד שלא ימות מישהו לא יזוז דבר”
    במקר זה כבר מתו יותר מדי ואף אחד לא נוקף אצבע-אטימות שלטונית מובהקת !!!

  2. ככל הידוע לי דווקא משרד האוצר הוא זה שניסה לקדם את נושא “מכון בקרה” ברישוי עסקים. יש החושבים כי אינו נחוץ במסגרת חוק רישוי עסקים. ואולי יגרום להקשחה של הדרישות מעסק.
    צריך לחשוב אולי נקודתי לגבי אירועים המוניים זה יכול לתת מענה.
    שאלה נוספת היא; מה אנו – העוסקים ברישוי – חושבים על ההכשרה הנדרשת ממהנדס/גורם/יועץ בטיחות?

  3. הנושא הינו בנפשנו ולצערי כבר למעלה משנתיים הסוגיה מונחת במשרד רוה”מ וטרם הוכרע,
    קיים ויכוח בים משרד הרווחה והעבודה (כיום) ( ולפני כן משרד הכלכלה ולפני כן משרד התמ”ת) לבין משטרת ישראל מי הגורם שעוסק בתחום הבטיחות בעינוג ציבורי,
    הנושא בעבר הגיע למשרד המשפטים ושם ניקבע כי הנושא צריך להיות באחריות הרגולטורית של משרד העבודה והרווחה ,קביעה זו נידחתה ע”י משרד הרווחה והכלכלה (תמ”ת, כלכלה)… ולכן לצערי טרם הוכרע הנושא ונכון שתתקבל החלטה בהקדם האפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *