מה בין “היתר זמני” ל “רישיון עסק”

ל”היתר זמני” יש מעמד מיוחד בחוק רישוי עסקים. מחד- מצביע קיומו של ההיתר על כך שהעסק פועל על פי דיני רישוי עסקים, אך מאידך- אין זה “רישיון עסק” במובן הקלאסי והמלא של המונח.
מאמר זה עוסק במספר סוגיות הנוגעות למעמדו ואופיו של ה”היתר הזמני”.

מאמר זה עודכן בנובמבר 18- לאור הוראות תיקון 34.

מהו “היתר זמני” על פי החוק
תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס”א- 2000 (להלן: “התקנות”) מגדירות “היתר זמני” כדלקמן: “היתר לעסוק בעסק טעון רישוי, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, שיינתן לפני מתן רישיון” (ההדגשות שלי -ש.י). בתיקון 34- הוארכה התקופה לשנתיים.
סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים ( להלן: “החוק”) קובע כי היתר זמני יכול להינתן לתקופות קצרות ובלבד שהתקופה המצטברת לא תעלה על שנתיים (לפי תיקון 34).
בפסק דין עבאס עומד בית המשפט על מאפיין מהותי נוסף הנובע מהגדרת המונח בתקנות, לפיה ההיתר הזמני יינתן לעסק “לפני מתן רישיון”. מכאן מסיק בית המשפט, כי ניתן להוציא היתר זמני, כאשר טרם בשלו התנאים להוצאת רישיון ולכן על מנת לקבל היתר זמני, על העסק לעמוד בתנאים פחותים מאלו  הנדרשים לשם הוצאת רישיון.
גם בפסק דין איפרגן  מסיק בית המשפט מהגדרה זו, כי אין זהות בין היתר זמני לבין רישיון, שהרי ההיתר ניתן לפני מתן רישיון.

באילו מקרים יוצא “היתר זמני”
ככלל, היתר זמני יוצא לעסק רק לאחר קבלת אישורי הרשויות המאשרות ובכפוף לתנאים האמורים בהם. הרשויות המאשרות הן אלו שיקבעו מהם התנאים המוקדמים שעל מגיש הבקשה למלא אחריהם ומהם לוחות הזמנים לביצועם. הוראות סעיף 7ב, לאחר תיקון 34, קובעות כי ניתן לתת לעסק היתר זמני בהעדר תגובת נותן אישור לבקשה לרישיון ואת הכללים למתן היתר זמני בנסיבות אלו.
מכאן ניתן להבין כי היתר זמני יינתן לעסק, שאמנם אינו עומד במלא התנאים הדרושים למתן רישיון, אך ניתנת לו הזדמנות לעבוד “בתוך מסגרת החוק”, תוך קביעת לוחות זמנים להשלמת התנאים הנדרשים לשם קבלת רישיון.
הרשויות יכולות להוציא היתר זמני לתקופות קצרות, אך החוק מגביל את התקופה הכוללת, שתינתן לעסק להשלמת כל הדרישות, לשנתיים- זהו גבול הזמן למתן היתרים זמניים.

שאלה הנשאלת כאן היא, האם רשות הרישוי יכולה להשתמש במכשיר של “רישיון זמני”, כאשר עסק מילא אחר דרישותיה בתקופת “ההיתר הזמני”, אלא שחלפו כבר שנתיים ועדיין נדרש זמן על מנת לעמוד במלא דרישות הרשות.
כך, למשל, ייתכן ויש לשנות את מבנה העסק, ולשם כך נדרשים היתרים מרשויות התכנון והבניה, או שיש לרכוש מכונות וציוד יקרים אשר לא יהיה זה סביר (ואין הכרח) לדרוש מבעל עסק להוציא את מלא הסכום בתקופה של שנה.
נזכיר בהקשר זה, כי כאשר רשות מבקשת לשנות תנאים ברישיון- עליה ליתן לבעל העסק שהות של שלוש שנים לשם התארגנות (למעט מקרים חריגים).

נראה כי. ככל ובעל עסק פועל במרץ לשם השלמת תנאי הרשויות המאשרות, ועומד בלוחות זמנים שנקבעו להשלמת אבני דרך, הרי שניתן ללכת לקראתו, לקבוע הליך מדורג לשם עמידה במלוא דרישות הרשות, ולאפשר לו להמשיך ולעבוד בתוך מסגרת החוק. אפשרות זו תמיד תהיה עדיפה על פני הפיכת בעל עסק, השוקד על העמידה בדרישות, לעבריין. ניתן לתת לעסק “רישיון זמני” או רישיון הכולל תנאים שעל בעל העסק למלאם בתקופת זמן קצובה.

האם “היתר זמני” יספיק לשם עמידה בתנאי מכרז להמצאת רישיון עסק?
בפסק דין נ.ע. לבה נדון מקרה בו אחד מהתנאים לזכיה במכרז היה קיום רישיון עסק. העסק שזכה במכרז המציא “היתר זמני”. בית המשפט קבע כי רישיון תקף לניהול עסק כולל גם היתר זמני, לצורך אותו המכרז, שכן כוונת עורך המכרז הייתה שהעסק מתנהל על פי דיני רישוי עסקים.
קביעה ברוח דומה קיימת גם בפסק דין המטייל נתניה.
נציין כי בפסק דין נ.ע. לבה הבהיר בית המשפט, כי אין הדבר אומר שתמיד, בכול המכרזים, היתר זמני יהיה שקול לרישיון עסק, שכן עורך מכרז רשאי לנסח את תנאי המכרז כך ש”היתר זמני” לא יעמוד בדרישותיו.

האם “היתר זמני” מבטל צו סגירה שיפוטי לעסק?
בפסק דין איפרגן נדון מקרה בו  בעל עסק הורשע בניהול עסק ללא רישיון והוצא צו לסגירת העסק. לאחר מכן קיבל בעל העסק “היתר זמני” להפעלתו. לאחר שתוקפו של ההיתר הזמני פג, ובעל העסק לא הוציא רישיון עסק, נתבע בעל העסק בגין הפרת צו הסגירה.
בית המשפט קבע כי יש לראות את ההיתר הזמני כיוצר מעין “בועת זמן” ובאותה תקופה בעל העסק לא ייחשב כמפר צו, אך עם תום התקופה שב המצב לקדמותו (דהיינו צו הסגירה תקף שוב, אלא אם הוציא בעל העסק רישיון עסק).
משמעות הקביעה הינה, שהיתר זמני אינו מפקיע תוקפו של צו שיפוטי שקדם לו. ההיתר הזמני מקנה לבעל העסק ארכה בלבד ואינו מבטל את תוקפו של צו הסגירה.

היתר זמני ועמידה בדיני התכנון והבניה
ככלל נקבע בפסיקה כי על עסק לעמוד במלא דיני התכנון והבניה גם לשם קבלת היתר זמני, כך למשל נקבע בפסק דין הפרדס ובפסיקה נוספת. אלא שעל פי הוראות סעיף 8א1 לחוק, לאחר תיקון 34, על בעל עסק לקיים את “תכליות דיני התכנון והבניה”, ולמהנדס הוועדה המקומית ניתן טווח שיקול דעת נרחב למדי לאשר מתן רישיונות והיתרים כאשר העסק אינו עומד בדרישות דיני התכנון והבניה.

מאמרים נוספים-

להוראות סעיף 7ב לאחר תיקון 34 ראה-
תיקון 34- היתר זמני- סעיף 7ב

לעניין הוראות סעיף 8א1 המגדיר מהן “תכליות דיני התכנון והבניה” ראה- תיקון 34- קיום תכליות דיני התכנן והבניה

לעניין התנאים שעל עסק לקיים, כאשר אינו מקיים את מלא דיני התכנון והבניה, לשם קבלת היתר זמני או רישיון זמני ראה:
מתן היתר זמני או רישיון זמני לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה

חקיקה שאוזכרה:
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח -1968
להוראות חוק רישוי עסקים הכוללות את תיקון 34 ראה- חוק רישוי עסקים- כולל תיקון 34
תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס”א- 2000

פסיקה שאוזכרה:
עת”מ (חי’) 586/02 מחמד עבאס נ. מועצה המקומית ירכא (7.7.02) [פורסם בנבו]
עת”מ (ת”א) 7596-11-15 נ.ע. לבה בע”מ נ. פארק אריאל שרון בע”מ (29.11.15) [פורסם בנבו]
עת”מ (ת”א) 1387/02 המטייל נתניה דעבול ובניו נ. עיריית נתניה (11.12.02) [פורסם בנבו]
רע”ס (רמ’) 19167-06-09 עירית לוד נ. רמי איפרגן (12.7.15) [פורסם בנבו]
עת”מ 1584/02 הפרדס אפ אנד בי בע”מ נ. עיריית תל אביב יפו (16.3.03) [פורסם בנבו].


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

תגובה אחת בנושא “מה בין “היתר זמני” ל “רישיון עסק””

  1. יהיה מעניין לבחון פרשנות זו לגבי היתר זמני ותקופתו אל מול סעיף 8 ג בחוק העוסק במתן היתר זמני ללא אישור נגישות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *