מהי “יחידת אירוח” – הגדרות שונות

המונח “יחידות אירוח” מוגדר בחוק התכנון והבניה ובחוזר מנכ”ל משרד התיירות. אמנם חוק רישוי עסקים והצו אינם מפנים להגדרות אלו, אך לנוכח העמימות סביב הגדרת המונח, נראה כי לשם יצירת תמונה מלאה יהיה מן הנכון להביא כאן הגדרות אלו.

נבקש לציין כי מדובר בהגדרות פיזיות לצרכי אישורים על פי חוקי התכנון והבניה. הגדרות אלו יכולות לסייע בבואנו לבחון מבנה מסוים ונראה כי אינן סותרות את “המבחן התכליתי” שנקבע בפסיקה, אלא רק יכולות לסייע ולהוסיף עליו.

אנו מדגישים נקודה זו, שכן על פי גישת הפרשנות התכליתית לחקיקה – מונח בחוק יפורש (בין היתר) על פי התכלית החקיקתית של אותו החוק.

סעיף 76ב1 לחוק התכנון והבניה, אשר הוסף לחוק באוגוסט 2016, דן בהוראות מיוחדות לעניין תשתית תיירות. סעיף זה מגדיר “יחידת אירוח” באופן הבא- “יחידה שנועדה לשמש ללינה, לאירוח ולנופש הכוללת חדר אחד או שניים המיועדים ללינה וכן חדר רחצה ושירותים, ויכול שתכלול נוסף על האמור רק מטבחון אחד, פינת אוכל אחת וחדר רחצה נוסף אחד”.

בחוזר מנכ”ל משרד התיירות מספר 12/2012 מוגדר המונח “יחידת אירוח” כ- “יחידה במתקן אירוח תיירותי, המשמשת לאירוח ולנופש באחד מסוגי מתקני האכסון, והכוללת לפחות חדר אחד וחדר רחצה ושירותים. היחידה יכולה לכלול מטבחון ופינת אוכל וכן חדר רחצה נוסף ולא תכלול יותר מ 2 חדרי שינה”.

הגדרת “מתקן אירוח תיירותי” – מתקן אכסון המיועד לספק לציבור בתשלום, שירותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים, למטרות פנאי ונופש לפרקי זמן קצובים, ושירותים נלווים, לרבות הסעדה, בילוי ופנאי.

שטחים– להשלמת התמונה נציין כי באותו חוזר קיימת טבלה המגדירה שטחי מינימום למרכיבי יחידת אירוח. ברמה D (הנמוכה ביותר) השטח המינימאלי ליחידה יהיה 9 מ”ר לחדר שינה ו 3 מ”ר לחדר רחצה.

חוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965
חוזר מנכ”ל משרד התיירות מס’ 12/2012

ראה גם – “יחידות אירוח” וצימרים – פריט 7.1 ב, ולעניין הדרישה כי יופעלו יותר מ 4 יחידות בפועל, – השכרת יחידות אירוח – פריט 7.1ב וכן- הכנת ארוחות לאורחי הצימר אינה טעונה רישיון עסק


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *