מהו “מקור פליטה טעון היתר”- חוק אויר נקי

סעיף 24 (ב) (1) לחוק אויר נקי קובע כי במידה שעסק טעון רישיון הוא גם “מקור פליטה טעון היתר”- לא יינתן רישיון לעסק בטרם ניתן “היתר פליטה”. העסקים עליהם חל החיוב האמור יכולים להיות, עסקים העוסקים בעיקר בייצור מכל תחומי העיסוק עליהם חל חוק רישוי עסקים, ציי רכב, הסעות ציבוריות ועוד.

ס’ 24 (ב)(1) לחוק אויר נקי קובע כי :”לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה”.

הגדרת ” מקור פליטה טעון היתר” – מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות בתוספת השלישית או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים בתוספת האמורה.(התוספת השלישית לחוק אויר נקי מכילה רשימה ארוכה של פעילויות וחומרים רלוונטיים ויש לעיין בה).

הגדרת “מקור פליטה” – מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או העלול להיגרם מהם זניח.

הגדרת “פליטה” – פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין

הגדרת “מקור פליטה נייד” –  מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי בתוספת השנייה ( דהיינו- רכב מנועי, כלי שיט, כלי טיס).

הגדרת “רכב מנועי”– אנו מופנים להגדרתו בפקודת התעבורה-  רכב המונע בכוח מיכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי.

הגדרת “כלי שיט”– כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט

הגדרת “כלי טיס”– כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה

הגדרת “מקור פליטה נייח” – מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:

(1)   מקור פליטה טעון היתר;

(2)   מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים;

(3)   מקור פליטה המנוי בתוספת הרביעית.

המקורות בתוספת הרביעית:

1.        בית חולים.

2.        מעבדה.

3.        בעל צי כלי רכב; לעניין זה –

“צי כלי רכב” – כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:

(1)   10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו, “רכב מסחרי”, “שירות הובלה” – כהגדרתם בחוק שירותי הובלה, התשנ”ז-1997;

(2)   50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם בפקודת התעבורה;

(3)   100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו בפקודת התעבורה.

4.        רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל”ב-1972.

5.        נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל”א-1971.

הגדרת “רכב מסחרי” בחוק שירותי הובלה-רכב מסחרי כהגדרתו בפקודה, שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק”ג או יותר, ולענין הובלת חומר מסוכן, רכב מסחרי בכל משקל כולל מותר;

הגדרת “רכב מסחרי” בפקודת התעבורה – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב

הגדרת “שירות הובלה” – הובלת מטען ברכב מסחרי, בין שההובלה נעשית כשירות לזולת ובין שהיא נעשית לצרכיו של המוביל

הגדרת”רכב ציבורי” – רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר

הגדרת “רכב עבודה” – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים

הגדרת “אוטובוס” -רכב מנועי המיועד להסיע שמונה אנשים או יותר מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כאוטובוס

הגדרת “רכב פרטי” – רכב שאיננו רכב ציבורי ולא רכב מסחרי

הגדרת “רכבת”- לרבות קטר, קרונוע, קרונית שירות ותחזוקה וקרונית מנוע, בין שקרונות או רכב מחוברים אליו ובין אם לאו

הגדרת “נמל” – אחד הנמלים המפורטים בתוספת או נמל שהוסף להם לפי סעיף 2 ( בתוספת האמורה נכללת רשימת הערים אשר בהן יש נמל. כ”כ יש לבדוק בכל מקרה האם המקום הרלוונטי הוכרז כנמל על ידי השר)

חוק שירותי הובלה, תשנ”ז – 1977
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
חוק אויר נקי, תשס”ח – 2008
פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל”ב – 1972
פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל”א – 1971


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *