"בית אבות" הינו עסק טעון רישיון על פי פריט 7.1 ג לצו, ואילו "דיור מוגן" אינו טעון רישיון עסק כי אם רישוי של משרד הרווחה. נשאלנו מה ההבדל בין שני המונחים.

המאמר עודכן ביום 11.11.22

בית אבות מוגדר בצו רישוי עסקים כדלקמן: "מקום המשמש ,או נועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה.. כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי.."

דיור מוגן מוגדר מוגדר בחוק הדיור המוגן כדלקמן:

"בית דיור מוגן" — מקבץ דירות המיועד למגורי דיירים, הבנוי במבנה אחד או בכמה מבנים סמוכים, שבו מוצעים לדיירים, תמורת תשלום מצדם, שירותים נוסף על שירותי אחזקה, ניקיון או שמירה;

הגדרת "דייר" — מי שמלאו לו שישים שנים ומתגורר בדירה בבית דיור מוגן וכן בן זוגו המתגורר עמו בדירה;

הגדרת "דירה" — חדר או מערכת חדרים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, ושניתן לנהל בהם משק בית עצמאי;

ההבדל המהותי לדעתנו בין בית אבות לבין דיור מוגן הוא יכולת ניהול החיים העצמאיים. המגורים בבית אבות יהיו בחדרים שאינם יחידות דיור עצמאיות, וכל השירותים יסופקו לקשיש באמצעות בית האבות. לעומת זאת בדיור מוגן, הקשישים יכולים לנהל אורח חיים עצמאי כאשר בכל "דירה" ניתן לנהל משק בית עצמאי.

כך גם קיים הבדל בגילאים  להם מיועד המוסד, שכן דיור מוגן מיועד לאנשים מגיל 60 ומעלה (ובני/בנות זוגם) ואילו בית אבות מיועד לאנשים מגיל הפרישה בלבד.

מטבח, מכבסה ושירותים נוספים בתשלום בדיור מוגן

בעוד שבית אבות טעון רישיון לפי צו רישוי עסקים, וכל השירותים הניתנים בו לדיירים לא יהיו טעונים רישיון נוסף, הרי שדיור מוגן איננו עסק טעון רישיון. לכן, שירותים נוספים הניתנים לדיירים בתשלום ואשר פעילותם נכללת בצו רישוי עסקים יהיו טעונים רישיון נפרד.

כך למשל, "חדר אוכל" אשר הדיירים משלמים עבור הארוחות המוגשות בו – יהיה טעון רישיון כמסעדה. זוהי מסעדה לכל דבר ועניין.

 כך גם מכבסה אשר הדיירים משלמים עבור השימוש בה תהיה טעונה רישיון עסק נפרד לפי פריט 6.4.

חוק הדיור המוגן, התשע"ב- 2012
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)