לשם הגדרת מונחים שונים בחוק רישוי עסקים, בתקנות ובצו- קיימות הפניות רבות לחוקים אחרים. לנוחות המשתמשים- אנו מביאים את הגדרות אותם מונחים בחוקים הרלוונטיים.
להגדרת מתקן גז לצריכה עצמית אנו מופנים לחוק הגז.
ההגדרה בצו רישוי עסקים מתייחסת לחוק הגז בנוסחו עד 17.12.2020. באותו מועד תוקן חוק הגז והגדרת "מתקן גז לצריכה עצמית" נמחקה.
מחיקת ההגדרה האמורה נבעה מחקיקת חוק הגז הפחממני המעובה תשפ"א – 2020 ("חוק הגפ"מ"). עד לתיקון הוראות הצו, אנו מביאים גם את ההוראות הרלוונטיות בחוק הגפ"מ.
לדעתנו- מהות הדרישה לרישוי אחסון גז לא שונתה.
חוק הגז מגדיר מתקן גז פחממני מעובה לצריכה עצמית כדלקמן:
"מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית" – מיתקן גז המשמש לצריכה עצמית של גז פחמימני מעובה, המפורט בתוספת הראשונה;
הגדרת "גז פחמימני מעובה" – תערובת המורכבת בעיקרה מפרופן, פרופילן, בוטן ובוטילן והאיזומרים שלהם והנמצאת במצב נוזלי או גז;
הגדרת "מיתקן גז" – מיתקן, מכשיר, או אבזר, המשמש להחסנה, להולכה, למדידה, לשקילה, להפצה, לצריכה, לצבירה, או לשריפת גזי שריפה של גז ולפליטתם, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואבזרים קבועים או מיטלטלים המשמשים במיתקן;
הוראות התוספת הראשונה-
מיתקן גז פחמימני מעובה המשמש לצריכה עצמית, לרבות מיתקן שאינו בבעלות המשתמש ונתקיים בו אחד מאלה:
א. קיבולו המרבי הכולל אינו עולה על 10 טונות והוא נמצא באזור מגורים;
ב. קיבולו המרבי הכולל אינו עולה על 20 טונות והוא נמצא באזור תעשיה או חקלאות.
חוק הגפ"מ – יולי 2020
על פי הוראות חוק הגפ"מ:
"מתקן גז לצריכה עצמית"- יהיה מתקן גז המשמש צרכן גז.
"צרכן גז" הינו- מי שרוכש גז לצריכה עצמית.
"מתקן גז הטעון היתר" יהיה מתקן גז לצריכה עצמית, או כמה מתקני גז המחוברים ביניהם, שמתקיים לגביהם המפורט להלן, לפי העניין:
אם הן נמצאים באזור מגורים- קיבולתם עולה על 10 טונות.
אם הן נמצאים באזור אחר- קיבולתם עולה על 20 טונות.
לאור האמור לעיל נראה כי מעבר לצורך בתיקון הפורמלי של הוראות צו רישוי עסקים, במהות – העדר הצורך בהיתר למתקני גז לא השתנה.
חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989