מהו “מתקן גז לצריכה עצמית” – פריט 2.1 ב

לשם הגדרת מונחים שונים בחוק רישוי עסקים, בתקנות ובצו- קיימות הפניות רבות לחוקים אחרים. לנוחות המשתמשים- אנו מביאים את הגדרות  אותם מונחים בחוקים הרלוונטיים.

להגדרת מתקן גז לצריכה עצמית אנו מופנים לחוק הגז.

חוק הגז מגדיר מתקן גז פחממני מעובה לצריכה עצמית כדלקמן:

“מיתקן  גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית” – מיתקן גז המשמש לצריכה עצמית של גז פחמימני מעובה, המפורט בתוספת הראשונה;

 הגדרת “גז פחמימני מעובה” – תערובת המורכבת בעיקרה מפרופן, פרופילן, בוטן ובוטילן והאיזומרים שלהם והנמצאת במצב נוזלי או גז;

הגדרת “מיתקן גז” – מיתקן, מכשיר, או אבזר, המשמש להחסנה, להולכה, למדידה, לשקילה, להפצה, לצריכה, לצבירה, או לשריפת גזי שריפה של גז ולפליטתם, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואבזרים קבועים או מיטלטלים המשמשים במיתקן;

הוראות התוספת הראשונה-

מיתקן גז פחמימני מעובה המשמש לצריכה עצמית, לרבות מיתקן שאינו בבעלות המשתמש ונתקיים בו אחד מאלה:

א.        קיבולו המרבי הכולל אינו עולה על 10 טונות והוא נמצא באזור מגורים;

ב.        קיבולו המרבי הכולל אינו עולה על 20 טונות והוא נמצא באזור תעשיה או חקלאות.

חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ”ט-1989


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *