בריכת זרמים- ג’קוזי

צו רישוי עסקים קובע חובת הוצאת רישיון עסק לג’קוזי (בריכת זרמים) (פריט 7.4 ג ). בניגוד לבריכה (פריט 7.4 א), אין “פטור” לג’קוזי המשרת עד 4 יחידות אירוח ולכאורה כל ג’קוזי, הנועד למטרות עסקיות, טעון רישיון. בתי המשפט דנו בשאלה זו ובמקרים מסוימים קבעו כי הג’קוזי המצוי במתחם יחידות אירוח שאינן טעונות רישיון, אינו טעון רישיון גם הוא.

מאמר זה עודכן ביום 13.7.18 לאור פסק הדין בבית המשפט המחוזי בפרשת אוליב.

בפסק דין פרנץ הביע בית המשפט את תמיהתו על ההבחנה, לעניין שירות יחידות האירוח, בין בריכה לבין ג’קוזי.

סעיף 33 לחוק קובע כי אם עסק מסוים, (משני), מהווה חלק מעסק אחר, (עיקרי), אזי העסק המשני יהיה טעון רישיון ולא משנה אם העסק העיקרי טעון רישיון או לא.  בפסק דין תנובה נקבעו המבחנים המנחים ליישום הוראות הסעיף. בית המשפט בחן את השאלה, האם ג’קוזי המצוי ביחידות אירוח שאינן טעונות רישיון, טעון רישיון בעצמו, בהתאם למבחנים אלו.

בפסק דין פרנץ נקבע כי הג’קוזי נמצא בחצר אחורית ביחד עם הבריכה המשמשת את אורחי הווילה. לכן הפעלת הג’קוזי  הינה חלק בלתי נפרד מהעסק של השכרת החדרים. השימוש בג’קוזי משרת את העסק העיקרי ואינו עומד בפני עצמו. תכלית החוק והשכל הישר מביאים למסקנה כי הג’קוזי אינו עסק העומד בפני עצמו ואינו מחויב ברישוי.

בפסק דין אוליב (מחוזי)  התייחס בית המשפט לג’קוזי המשרת יחידות דיור בצימרים בלבד ללא שמשולמת כל תמורה בגים השימוש בג’קוזי בלבד וקבע כי “בהתאם לתכלית החוק, נראה כי בהקשרו של הג’קוזי מדובר לכל היותר במתקן נלווה, שמשרת את האורחים ששכרו את יחידות האירוח”. בית המשפט סבר כי בנסיבות אלו לא מדובר בעסק העומד בפני עצמו ואין הוא מחויב ברישוי.

נציין כאן כי, הן ביחס ליחידת אירוח והן ביחס לג’קוזי, נדרש אישור משרד הבריאות בלבד. ביחס לבריכה נדרש גם אישור משטרה, כך שלעסק הג’קוזי לא נדרש אישור רשויות מאשרות נוספות מאלו הנדרשות לעסק העיקרי.

בפסק דין פרץ היה ניסיון לטעון כי מקום שיחידת אירוח אינה טעונה רישיון אך יש בה ג’קוזי, שכן טעון רישיון- אזי גם יחידת האירוח תהיה טעונה רישיון.
בית המשפט לא החליט בשאלה זו, מאחר והעניין הנדון היה בקשה למתן צו סגירה על פי סעיף 17 לחוק, והחלטה בשאלה הנדונה לא נדרשה.

על פי עמדת הפסיקה, נראה כי לאור עקרון הפרשנות התכליתית של החוק, ולאור העובדה כי מטרת דרישת רישוי  הג’קוזי  הינה שמירה על בריאות הציבור, הרי שככל שמדובר בג’קוזי היכול, בפוטנציאל, לשרת זוג, או שלושה אנשים לכל היותר (ג’קוזי המשרת את יחידות האירוח)- אין מקום לדרוש כי יוצא רישיון עסק. כך גם לא יידרש רישיון עסק נפרד לג’קוזי המהווה חלק בלתי נפרד מבריכה הטעונה רישיון. עם זאת היה וג’קוזי מצוי בתוך מתחם ספא, למשל, המשרת מספר רב של אנשים, ומופעל בפני עצמו- הרי שאז יידרש רישיון עסק נפרד בגין הפעלתו.

חקיקה
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח -1968– סעיף 33
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע”ג- 2013 פריט 7.4 א, 7.4 ג

פסיקה
רע”ס 52336-11-13 משטרת ישראל – מרחב חוף נ. יהודה פרץ (7.1.14) [פורסם בנבו]
רע”פ 4270/03 מדינת ישראל נ. תנובה- מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע”מ 01.12.04)[פורסם בנבו]
רעס (קריות) 56766-09-11 מועצה מקומית כפר ורדים נ. משה פרנץ (25.5.14) [פורסם בנבו]
ע”פ (נצ’) 50646-12-16 אוליב שירותי שיווק וניהול בע”מ נ. המועצה האזורית גול- רשות הרישוי (20.6.18) [פורסם בנבו]

למבחנים שנקבעו ליישום סעיף 33 לחוק רישוי עסקים ראה גם- עסק בתוך עסק- סעיף 33 לחוק רישוי עסקים


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

2 תגובות בנושא “בריכת זרמים- ג’קוזי”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *