פסק דין תנובה הינו פסק דין הדן בעיקר בשאלת חובת הרישוי של עסק משני המצוי בתוך עסק עיקרי, אך גם בנושאים מהותיים אחרים הקשורים לפרשנות החוק.

בשל חשיבותו של פסק הדין והמקרים הרבים בהם בתי המשפט נסמכים על קביעותיו, מצאנו לנכון להקדיש לפסק דין זה מאמר נפרד.

עודכן ביום 10.8.19 לעניין ס' 33- "עסק בתוך עסק".

בתוך מרכז הפצה של חברת תנובה הופעל מתקן לשטיפת כלי רכב. המתקן שירת אך ורק את רכבי ההובלה של תנובה, ללא רווח כלשהו. למרכז ההפצה היה רישיון עסק, ונשאלה השאלה – האם מתקן השטיפה טעון רישיון עסק נפרד.

מהו עסק

בית המשפט דן תחילה בשאלה מהו "עסק" לעניין חוק רישוי עסקים.

בלשון הבריות המונח "עסק" משקף פעילות כלכלית מסחרית המיועדת לרווחים.

אך  כשבאים לבחון האם אותו "עסק" טעון רישיון- נקבע כי אין להסתמך על הפרשנות הלשונית של המונח, אלא לבוחנו לאור תכלית החקיקה הבאה לידי ביטוי בסעיף 1 לחוק.

 שאלת "הרווח" בעסק אינה רלוונטית להגדרתו, זוהי אינדיקציה בלבד. הקביעה האמורה מתבססת על הוראות סעיף 32 לחוק הקובעות כי עסק יהיה טעון רישיון גם אם אינו מנוהל לשם הפקת רווח,  אם היה פתוח לקהל הרחב היה נחשב לעסק.

סעיף 33

סעיף זה בא לקבוע מה דינו של עסק המצוי בתוך "עסק" או עסק המצוי בתוך "לא עסק".(כמשמעותם בחוק רישוי עסקים).

יש לשים לב שגם אם העסק הפנימי- שאילו היה עומד לעצמו, לא היה טעון רישיון- מצוי בתוך עסק אחר שכן טעון רישיון, אזי גם העסק הפנימי יהיה טעון רישיון. בית המשפט יבחן את מכלול העסק כיחידה אחת.

משמעות הדבר היא שלא ניתן "לפרק" עסק למרכיבים קטנים, אשר כל אחד מהם כשהוא לעצמו אינו טעון רישיון, ובכך לצאת פטורים מהחובה להוצאת רישיון לעסק כמכלול.

 ולכן גם- לא ניתן להפריד "חלקים בעייתיים" במובן הצורך להוציא רישיון, מהעסק העיקרי, ובכך "להקל" על בעל העסק בקבלת רישיון לעסק העיקרי.

בית המשפט קבע מבחנים ליישום הכללים האמורים לעיל, אך הדגיש כי יש ליישם את הכללים הללו בזהירות.

המבחנים ליישום סעיף 33 לחוק שנקבעו בפסק דין תנובה–

האם העסק המשני יכול לעמוד בפני עצמו- או שמדובר בפעילות משולבת בפעילות העיקרית כך שללא הפעילות העיקרית אין לפעילות המשנית קיום משל עצמה. במילים אחרות- האם ניתן להפריד בין הפעילויות.

מבחן הנחיצות– עד כמה נחוצה הפעילות המשנית לשם תפעולו של העסק העיקרי, והאם היא נבלעת בפעילות העיקרית.

מבחן הרווח– האם העסק המשני מתנהל למטרת רווח, ודי בכך שהפעילות המשנית נועדה לשרת את מטרות הרווח של הפעילות העיקרית, או שלפעילות העיקרית יש צביון מסחרי.

מבחן התדירות– היקף הפעילות המשנית ותדירותה ילמדו אותנו על היחס בין הפעילות המשנית והעיקרית. יש לשים לב שגם פעילות בהיקף קטן יכולה לפגוע בחומרה באינטרסים מוגנים.

מבחן תכלית רישוי עסקים– מהם הערכים שהחוק נועד להגן עליהם בפעילות המשנית, והאם יש צורך להגן עליהם במקרה הספציפי באמצעות החוק. מבחן זה מיושם באופן מעשי באמצעות מבחן הרשויות המאשרות.

מבחן הרשויות המאשרות– האם נדרש אישור רשויות מאשרות שונות לעסק המשני והעיקרי. היה וכל הרשויות המאשרות הנדרשות לתת אישורן לעסק המשני, נדרשות לתת אישורן גם ביחס לעסק העיקרי- הרי שניתן יהיה לדרוש רישיון אחד לכל המכלול. היה ולשם קבלת רישיון לעסק המשני יש לקבל אישור רשויות מאשרות שונות מזה שנדרש לעסק העיקרי- ככל הנראה יידרש רישיון עסק נפרד לעסק המשני.

כאשר לשם קבלת רישיון עסק לשני העסקים יש לקבל אישור רשויות מאשרות זהות- ניתן להוסיף תנאים באישור של העסק העיקרי, על מנת למנוע מפגעים כתוצאה מהפעלת העסק המשני. אך אם מדובר מלכתחילה ברשויות מאשרות שונות- הרי שהצורך בהוספת התנאים לא יבוא לידי ביטוי ברישיון העסק העיקרי, ולכן יידרש רישיון עסק נפרד לעסק המשני.

האמור לעיל מתייחס לעסקים העובדים במשולב בתוך עסק אחד, אך ייתכן מצב בו בתוך עסק אחד, הטעון רישוי, יקיימו אנשים, עסקים עצמאיים קטנים יותר מאותו הסוג. במקרה כזה, כל עוסק עצמאי יידרש בהוצאת רישיון עסק.
בפסק דין ZELALEM נדון מקרה בו אדם מסוים שכר עמדת עבודה אחת במספרה, בה הוא סיפר אנשים, כאשר הוא משלם לבעל המספרה סכום חודשי מסוים. באותה מספרה היו מספר עמדות תספורת, אשר הופעלו על ידי אנשים אחרים. בית המשפט קבע כי מדובר בניהול עסק עצמאי של עמדת תספורת אחת, בתוך עסק יותר גדול המכיל מספר עמדות. בעל העסק הורשע בניהול עסק ללא רישיון בגין אותה עמדה בלבד.
בפסק דין פרנץ נקבע כי ג'קוזי הנמצא בחצר האחורית של בית, ביחד עם בריכה המשרתת עד 4 יחידות אירוח לא יהיה חייב ברישיון עסק וזאת על פי המבחנים שנקבעו בפסק דין תנובה. שם נקבע כי הג'קוזי משרת את האורחים השוהים ביחידות האירוח והוא אינו עומד בפני עצמו.

חקיקה:

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח -1968– סעיפים 32,33

פסיקה:
רע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ. תנובה- מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ , פד"י נט (3), 673.
רע"ס (ת"א) 31534-05-18 מדינת ישראל נ. ZELALEM (פורסם בנבו, 9.7.2019)
רעס (קריות) 56766-09-11 מועצה מקומית כפר ורדים נ. משה פרנץ (פורסם בנבו, 25.5.2014)

וראה גם-

להחלת מבחני פסק דין תנובה ביחס לג'קוזי ראה- בריכת זרמים- ג'קוזי

מהו "עסק" טעון רישיון לפי חוק רישוי עסקים