הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא לפי סעיף 78 (א) לפקודת המשטרה

בית המשפט המחוזי קבע כי הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא על ידי קצין משטרה על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה, נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
בית המשפט ציין כי יש לתקן מצב זה- אך התיקון יכול להיעשות רק באמצעות חקיקה.

עדכון אחרון- 7.1.18

לבית משפט השלום הוגשו בקשות לביטול צו סגירה שניתן על ידי קצין משטרה מכוח סעיף 78(א) לפקדות המשטרה.

בית המשפט קבע כי מאחר ופקודת המשטרה אינה מסמיכה את בית המשפט השלום לדון בבקשה לביטול צו כאמור, ומאחר וחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים גם כן אינו מקנה סמכות לדון בבקשה זו, ומאחר ואין בחוק אחר הוראה כיצד ניתן לתקוף צו כזה, ולאיזו ערכאה יש לפנות לשם כך, הסמכות לדון בבקשה לביטול צו כאמור נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

ההלכה קובעת כי לא ניתן להקנות לבית משפט סמכות עניינית בדרך של פרשנות, כאשר אין לכך בסיס בחוק. (בעיית הפרשנות בעניין זה באה לידי ביטוי בכך שקיימת פסיקה סותרת של בתי משפט שונים בשאלה זו. בחלק מפסקי הדין נקבע שהסמכות לערעור נתונה לבית המשפט המנהלי ובחלק אחר של פסקי הדין נקבע שהסמכות נתונה לבית משפט השלום)
בשנת 2012 הועלתה הצעת חוק לתיקון המצב, אך הצעה זו לא בשלה לכדי דבר חקיקה.

בשולי הדברים יצויין כי כבר נפסק שהסמכות לדון בבקשה להוצאת צו סגירה לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה (בניגוד לבקשה לביטולו) נתונה הן לבית משפט השלום והן לבית המשפט המחוזי.
חקיקה –
.פקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל”א- 1971, סעיף 78(א)
חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש”ס- 2000

פסיקה-
עפ”א 29037-09-16 פשייב נ.משטרת ישראל- תחת זבולון ( 15.9.16) [פורסם בנבו]
צ”מ 21747-10-16 חיילי נ. משטרת ישראל- תחנת לוד (20.10.16) [פורסם בנבו]
ת”א 50847-05-14 מדינת ישראל נ. בר-חן (29.5.14)[פורסם בנבו]
צא(חד’) 26317-10-17 פיצה “פצץ” ואח’ נ. מדינת ישראל (21.10.17)[פורסם בנבו]


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *