צו סגירה שיפוטי- ס’ 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע כי משהוגש כתב אישום לפי אותו החוק, רשאי בית המשפט להוציא צו לסגירת העסק באופן מיידי, עוד בטרם יתברר התיק. תוקפו של צו כאמור יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר דין, או במועד זיכוי סופי של הנאשם, או בכול מועד אחר שיקבע בצו.

במאמר זה נדון בקריטריונים והשיקולים העומדים בפני בית המשפט בהידרשו לתת צו כאמור.

 עודכן לאחרונה- 9.11.19

הקריטריונים והשיקולים המנחים להוצאת צו סגירה שיפוטי על פי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים נקבעו בפסק דין מיאו והאו.

  1. הנחת תשתית ראייתית לכאורית לגבי כתב האישום.- רמת ההוכחה דומה לזו הנדרשת בבקשה למעצר עד תום הליכים דהיינו- די בבחינת כוח ההוכחה הגולמי הטמון בחומר החקירה. האם קיים סיכוי סביר שעיבוד הראיות במהלך המשפט- ( אחר קיום חקירות ומבחני קבילות ומשקל) יוביל להרשעה.
  2. קיום עילת הפסקה מיידית – על מבקש הצו להניח תשתית מספיקה לביסוס עילת הפסקת עיסוק מיידית. אין דרישה לקיום סיכון פיזי קונקרטי ומיידי בהכרח. ככל שבוטות הפגיעה והזלזול המופגן בשלטון החוק, היקף ורמת ההתרסה נגד שלטון החוק בפרהסיה יהיו גבוהים יותר כך הדרישה לסיכון ופגיעה בשלום הציבור מהמשך הפעילות יהיו נמוכים יותר.( פסק דין ברודני)
  3. איזון בין הנזק למפעיל בסגירה לעומת פגיעה באינטרס ציבורי מיידי– על מבקש הצו להראות כי הנזק שיגרם למפעיל העסק (ולצדדים שלישיים) כתוצאה מהוצאת הצו הינו פחות מהפגיעה באינטרס ציבורי כתוצאה מהמשך הפעלת העסק, וזאת עד להוצאת פסק דין.
  4. קיום אינטרס ציבורי המצוי במטרות החוק– יש להראות כי הצו דרוש למניעת פגיעה ממשית ומוחשית באינטרס ציבורי חשוב המצוי במטרות החוק.
  5. מידתיות– יש להראות כי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר. האם ניתן לדרוש קיום תנאים הפחותים בחומרתם מסגירה מוחלטת של העסק.
  6. רמת הפרת החוק– בית המשפט יבדוק האם לעסק ניתן רישיון בעבר והאישום הוא בגין הפרת תנאי רישיון, או שאין לעסק רישיון כלל ( הפעלת עסק ללא רישיון כלל תפעל לרעת בעל העסק).
  7. מקדמיות הדיון-  העובדה שהנאשם טרם הורשע בדין.

לכן, כאשר בית המשפט דן בבקשה להוצאת צו סגירה לעסק על פי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, הוא יערוך איזון בין שיקולים שונים שיביאו לידי ביטוי את העובדה שהנאשם עדיין נהנה מחזקת החפות, יקנו משקל מוגבר לזכותו להליך הוגן ולחופש העיסוק ואת נחיצות מתן הצו לשם הגנה על אינטרסים ציבוריים. כך גם ישקול בת המשפט אם יש אמצעי מתון יותר להשגת מטרת החוק.

לעניין הוצאת צו לפי ס’ 17, נקבעה רשימת קריטריונים, שמטרתם לאזן בין חזקת החפות העומדת לנאשם, חופש העיסוק ומסוכנות העסק.

יצויין כי, מדובר בהסדר ביניים אשר בית המשפט יכול לבחון אותו שוב, אם יש לכך נימוקים טובים המצביעים על שינוי נסיבות.

בחינת חלופות למתן צו סגירה
על מנת לבחון האם קיימות חלופות למתן צו סגירה מכוח סעיף 17 אימץ בית המשפט מבחן דו שלבי ( פסק דין גאמר).  בית המשפט יבחן את הנסיבות, את מהות המעשה ומיהות העושה כאופציה לדון בחלופות סגירה. לאחר מעבר המשוכה הראשונה יוכל בית המשפט לבחון האם חלופה קונקרטית מאיינת את פוטנציאל הסכנה לציבור בהמשך פתיחת העסק.

כך למשל- במידה והסכמות שהושגו הופרו בעבר, נטיית בית המשפט תהיה שלא לאשר הסכמות נוספות בקלות.

הסתמכות  בית המשפט על מידע מודיעיני

בפסק דין מיאו והאו ביקשה המדינה כי יתאפשר לה להגיש, במעמד צד אחד, חומר מודיעיני שאינו חלק מחומר הראיות שבתיק הפלילי. הבקשה להצגת חומר זה נועדה ללמד על העילה המצדיקה מתן צו סגירה. גם בעניין זה אימץ בית המשפט את ההסדרים הנוהגים במעצר עד לתום ההליכים שבו, ככלל, לא ניתן להציג חומר חסוי למעט במגדר מצומצם הנוגע להמשך מעצרו של הנאשם ואינו קשור במישרים להוכחת העבירות עצמן, ומתוך הבאה בחשבון שלא ניתנה לנאשם האפשרות להפריכו. 

בפסק דין בן מוחא הוגש לערכאות הדיון מידע מודיעיני בדבר מסוכנות העסק. נפסק כי המידע המודיעיני אשר הוגש במעמד צד אחד לבית המשפט נועד לבסס את עילת הפסקת הפעילות העסקית, ולא להוכיח את עובדות כתב האישום ולבעל העסק נמסרה פרפרזה מספקת בדבר מעורבות גורמים עבריינים מסויימים בניהול העסק. 

בפסק דין  גלילי האירוע שקדם להגשת כתב האישום היה, ככל הנראה, אירוע דקירה אליו הוזעקה המשטרה, והתפרעות המונית מחוץ לבית העסק, תוך שימוש אף בגז מדמיע. בנסיבות אלו קבע בית המשפט כי קיים סיכון ממשי ומיידי לסביבה בשל הנסיבות, המשיבה הפעילה עסק ללא רישיון אף שנאסר עליה לעשות כן ואירוע כדוגמת האחרון אירע בבתי עסק אחרים שהפעילה. במקרה זה בית המשפט הסתמך, בין היתר, על חומר סודי שהוצד בפניו.

בפסק דין סבג ( שלום ומחוזי) הסתמך בית המשפט על החומר המודיעיני שהונח בפניו על מנת לקבוע את רמת מסוכנות המשך הפעלת העסק עד תום ההליכים. מפסק הדין עולה כי במקרה זה הועברו לבא כוחו הנאשם פרפרזות על החומר המצוי בידי המשטרה. 
בפסק הדין בבית משפט השלום ציין שוב בית המשפט כי ההסתמכות על המידע המודיעיני תיעשה כבסיס לבחינת הצורך בהוצאת צו הסגירה ולמסוכנות המשך הפעלת העסק, ולא להוכחת כתב האישום.

בפסק דין אבו גאבר גישת בית המשפט החמירה עם גורמי אכיפת החוק. בתיק זה רוכזו 3 בקשות של המשטרה למתן צווי סגירה לפי ס’ 17 נגד שלושה מפעלים לייצור בלוקים, חומרי גלם לבניה, חצץ, טיט, מלט וחול. לפי מידע מודיעיני שהגישה המשטרה מדובר בסכסוך מתמשך בין המשפחות הגובה קורבנות בנפש, אשר גלש לסכסוך עסקי ועלול להביא לפגיעה באזרחים חפים מפשע.
בית המשפט בהסתמכו על פסק דין מיאו והאו, קבע כי הסתמכות על מידע מודיעיני במעמד צד אחד בבקשה לפי ס’ 17 יהיה צעד חריד שבחריג, אשר יש לנקוט בו במשורה ורק לצורך הוכחת עילת הסגירה.
בית המשפט עמד על ההבדל בין צו סגירה לפי ס’ 17 לבין צו סגירה מכח ס’ 78 לפקודת המשטרה שם רשאי קצין המשטרה להיזקק גם לחומרים מודיעיניים שאינם קבילים (ואשר בבקשה לביטולו רשאי השופט להיזקק לאותו החומר). עוד ציין בית המשפט כי במקרה זה לא הועברו לבאי כח הנאשמים אפילו פראפרזות על החומר המודיעיני, ומכאן שיש לנקוט במשנה זהירות כלפי אותו חומר בלתי קביל. בית המשפט דחה את הבקשה להוצאת צו סגירה. 

ניתן להשתמש במידע מודיעיני להוצאת צו לפי ס’ 17 במידה מצומצמת ורק ככל שהמידע נועד להוכיח את מסוכנות העסק ולא את עצם ביצוע העבירה.

לעניין צו סגירה לפי ס’ 17 ראה גם:
עיכוב ביצוע צו סגירה שיפוטי – ס’ 17 לחוק
ערעור על החלטה למתן צו סגירה שיפוטי – ס’ 17 לחוק
סעיף 17 לחוק רישוי עסקים – עדכוני פסיקה דצמבר 17
סעיף 17 לחוק רישוי עסקים -עדכוני פסיקה מרץ 19

סעיפי חוק שאוזכרו-
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח -1968– ס’ 17;
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ”ו- 1996 ס’ 21

פסקי דין שאוזכרו-

צמ (ראשל”צ) 60876-06-16 רישוי עסקים- מחוז מרכז משטרת ישראל נ. דקלה וגליה גלילי, (פורסם בנבו, 10.7.16) 
רע”פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע”מ ואח’ (פורסם בנבו, 3.3.14)

ע”פ (נצ’) 25350-10-11 מפעלי ברודני בע”מ נ. עיריית נצרת עילית (פורסם בנבו,14.4.11) 
רע”ס 47716-08-17 מדינת ישראל נ. גאמר (פורסם בנבו, 22.11.17)
עפ 8696/14 בן מוחא נ. משטרת ישראל- רישוי עסקים (פורסם בנבו, 21.12.14)
פלא(שלום-נצ’) 98927/19 מדינת ישראל נ. דני סבג (פורסם בנבו, 14.4.19)
עפא(מחוזי-נצ’) 22951-05-19 דני סבג נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.6.19)
ברש (כ”ס) 64909-09-19 משטרת ישראל רישוי עסקים נ. סלאמה אבו גאבר (פורסם בנבו, 5.10.19)


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il