מהו ” עסק ” טעון רישיון לפי חוק רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים, (להלן: “החוק”) למרות שמו, אינו מגדיר מהו “עסק” לעניין תחולת החוק. לא כל עסק, באשר הוא, טעון הוצאת רישיון. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) מונה, ברשימה סגורה, את העסקים אשר ניהולם מחייב הוצאת רישיון.
אך לא די בכך. עדיין נשאלת השאלה, מתי פעילות מסוימת הינה פעילות פרטית ומתי היא מגיעה לכדי “עסק”, כמשמעותו בחוק. בפסיקה נקבעו מספר קריטריונים להבחנה בין עיסוק פרטי לבין עסק טעון רישיון לפי החוק.
המאמר עודכן ביום 17.8.19

פרשנות המונח “עסק” לעניין החוק נובעת מהמטרות עליהן נועד החוק להגן
פסק הדין המנחה בעניין זה הוא פסק דין תנובה.
בשל העדר הגדרת המונח בחוק, נקבע באותו פסק דין, כי המונח “עסק” לצורך פרשנות החוק (להבדיל משימוש במונח בחיי היומיום), נובע מתכלית החוק, ולצורך כך פנה בית המשפט להוראות סעיף 1 לחוק הקובע את המטרות לשמן חוקק החוק.

סעיף 1 לחוק קובע בבירור על אילו ערכים נועד החוק להגן, ויודגש, מדובר ברשימה סגורה. איכות הסביבה, מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות, בטיחות הנמצאים במקום העסק וסביבתו, מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות, בריאות הציבור- לרבות תנאי תברואה נאותים, קיום דיני התכנון והבניה וקיום הדינים הנוגעים לשירותי הכבאות.

רשימת העסקים טועני הרישוי על פי החוק, הינה רשימה סגורה
בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) מצויה רשימה סגורה של כל העסקים הטעונים הוצאת רישיון עסק.

אבל, גם אם פעילות מסוימת מצויה ברשימת העסקים בצו, עדיין צריך להבחין בין פעילות, כאמור, שהינה בגדר פעילות פרטית, וככזו אינה טעונה רישיון, ובין פעילות, כאמור, המגיעה לכלל “עסק” ולכן תהיה טעונה רישיון עסק.

לדוגמה- פריט 3.2א קובע כי גידול בעלי חיים הינו עסק הטעון רישיון. אין ספק כי גידול כלב או חתול או חיית מחמד אחרת בדירת מגורים הינה פעילות פרטית ולא תהיה טעונה רישיון. בפסיקה נקבע כי ניהול חוות סוסים תיכלל בפעילות הטעונה רישיון עסק.

 עצם העובדה שפעילות מסוימת תיכלל ברשימת העיסוקים בצו רישוי עסקים אינה מספיקה כדי לקבוע כי מדובר בעסק טעון רישיון.

ריווחיות הפעילות איננה רלוונטית לשאלת קיום הפעילות כ”עסק”

סעיף 32 לחוק קובע כי לצורך תחולת החוק, יראו כעסק גם עיסוק של חבר בני אדם, אף שאינו לשם הפקת רווחים, אם נתקיים בו אחד משני התנאים- הנהנים היחידים הם חברים שהצטרפותם מותנית בתשלום דמי חבר, ו- אילו המקום היה פתוח לציבור הרחב – היה נחשב לעסק.

אין צורך שעסק/עיסוק/פעילות ינוהלו למטרה עסקית או רווחית על מנת שיחויבו בהוצאת רישיון.

האם העיסוק ללא פיקוח הרשויות מסכן את אחת ממטרות החוק

מאחר והכוונה להפקת רווח אינה תנאי לקיומו של “עסק” לפי דרישות החוק, מהאמור לעיל עולה כי בית המשפט יבדוק אם מדובר ב”עסק”  על פי המענה לשתי שאלות-
האחת- האם הפעילות/עיסוק ללא פיקוח הרשויות מסכנות את קיום אחת ממטרות החוק האמורות לעיל. (למשל- האם הפעילות מסכנת את בריאות הציבור, כגון-חלוקת מזון), גורמת למטרד סביבתי וכו’.
השניה- האם הפעילות נכללת באחד מסעיפי הצו הקובע מהם עסקים טעוני רישוי.

אך בכך לא די, עדיין קיים הצורך להבחין בין פעילות פרטית לבין פעילות הנכללת בהגדרת “עסק”. היכן עובר הגבול?

מבחני משנה להבחנה בין פעילות פרטית לבין “עסק” טעון רישיון

על מנת לתת מענה לשאלה כיצד ניתן להבחין בין פעילות פרטית לבין “עסק” לעניין החוק, נשוב לפסק דין תנובה, המוזכר לעיל. באותו פסק דין בחן בית המשפט את השאלה, מתי פעילות הנכללת בתוך עסק מסוים תיחשב לעסק בפני עצמו הטעון רישיון נפרד. בית המשפט אימץ מספר מבחני משנה, המיועדים לשמש ככלי עזר  ויכולים להועיל גם בענייננו-

מבחן התדירות וההיקף– בהפעלת מבחן משנה זה יש לזכור כי גם פעילות בהיקף מוגבל יכולה לפגוע, אף בחומרה, באחד מהאינטרסים המוגנים בחוק ולכן- כדברי כבוד השופט חשין בפסק הדין דלעיל- יש להשתמש במבחן עזר זה בהיגיון ובשום שכל.
בפסק דין פלג נקבע כי “משמעותם הפשוטה של המילים “יעסוק בעסק”, אינה תואמת אירגון אירוע חד פעמי. שם נאמר כי אמנם תכליות החוק רלוונטיות גם ב”אירועים חד פעמיים”, אך אין הכוונה לאדם המארגן אירוע רב משתתפים חד פעמי בחצרו הפרטית, למשל. נראה כי פסק הדין מכוון לאדם אשר אין עיסוקו בעריכת אירועים חד פעמיים והוא ערך באופן חד פעמי אירוע רב משתתפים (כ 100 באותו המקרה). “חד הפעמיות” אליה מתייחס פסק הדין, היא לאדם המארגן ולאו דווקא לסוג האירוע, שכן אירוע חד פעמי בהחלט יכול ויהיה טעון רישיון עסק.
חשוב- בפסק דין פלג הוסיף בית המשפט כי לרשויות יש את הכילים לפעול כנגד תופעות פסולות של קיום אירוע ללא תיאום נדרש מראש או כנגד שימוש בסמים, אלא שחוק רישוי עסקים איננו המסגרת המתאימה לכך.

מבחן תכלית החוק- מבחן זה מוכנה בפסק הדין- מבחן על- זהו מבחן תכלית החוק לקיום ראוי ומאוזן של אינטרסים שהחוק נועד להגן עליהם. לשם הפעלת מבחן זה יש לענות על השאלה- האם הפעילות הנבחנת עלולה לפגוע באחד מאותם אינטרסים שהחוק נועד להגן עליהם.

הפעלת מבחני המשנה תיעשה באופן הבא- ראשית נשאל האם הפעילות מסכנת את אחד מהערכים המוגנים בחוק,  ואם כן- עד כמה. מהו היקף הפעילות ומהי רמת הסיכון הנשקפת ממנה. מבחני האופי המסחרי של הפעילות והרווח המופק ממנה הינם מבחני ראיה בלבד, ולא מבחני מהות.

לאור הדברים הללו נקבע, בפסק דין רמת יוחנן, כי בריכת שחיה בקיבוץ מסוים המשרתת את שוכרי יחידות דיור בקיבוץ וילדי חוץ המגיעים לחוגים טעונה רישיון עסק (לא נקבעה עמדה לגבי כלל הבריכות בקיבוצים, באשר הם, למרות שבריכות אלו יכולות לשרת עשרות רבות של אנשים).

כך גם נקבע, בפסק דין קבסה, כי הפעלת חוות סוסים וקליניקה לרכיבה טיפולית טעונה רישיון עסק, וכך גם נקבע, בפסק דין בראז, כי ניהול חוות גידול סוסים טעון רישיון עסק.

לסיכום
בהעדר הגדרה ברורה בחוק למונח “עסק”, בית המשפט קבע מבחנים עקרוניים לאורם יבחן אם עיסוק או פעילות מסוימים טעונים רישיון (הנמנה ברשימת העסקים בצו) כאשר השאלה המהותית היא האם הפעילות פוגעת בערכים המוגנים על ידי החוק, ואילו משמעות חומרת הפגיעה ותדירותה נתונים לשיקול דעת בית המשפט, בכול מקרה לגופו.

על מנת לקבוע אם פעילות מסוימת טעונה רישיון, היא תיבחן לאור חומרת הפגיעה במטרות חוק רישוי עסקים ולאור תדירותה.

בשולי הדברים נבקש לציין כי חוק רישוי עסקים אינו הכלי החקיקתי היחידי לאכיפה ולשמירה על אותם ערכים מוגנים המנויים בס’ 1 שבו. כך למשל ניתן לאכוף בניה שלא כדין באמצעות חוק התכנון והבניה, פגיעה באיכות הסביבה באמצעות חוקי הגנה על איכות הסביבה וכו’. לפיכך- גם אם פעילות מסוימת פוגעת במטרות החוק אך איננה מהווה “עסק” כמשמעותו בחוק, עדיין יש לבחון האם פעילות זו הינה בניגוד לחקיקה אחרת המגנה על אותם הערכים, וניתן למונעהאו להילחם בה באמצעותם.

סעיפי חוק שאוזכרו-
חוק רישוי עסקים, התשכ”ח -1968 ס’ 1, ס’ 32
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע”ג- 2013

פסקי דין שאוזכרו-
רעס (חד’) 24089-03-12 עיריית חדרה נ. עפר בראז, (28.8.16) [פורסם  בנבו]

רע”פ 4270/03 מדינת ישראל נ. תנובה- מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע”מ , פד”י נט (3), 673.  
 ע”פ (חי’) 38096-06-15 מדינת ישראל נ. קיבוץ רמת יוחנן (10.11.15) [פורסם בנבו]
רעס 25204-11-13 המועצה המקומית זכרון יעקב נ. דוד קבסה (25.2.15) [פורסם בנבו]
רע”ס (כ”ס) 65595-05-18 רישוי עסקים- מחוז מרכז משטרת ישראל נ. רועי פלג (פורסם בנבו, 13.5.19)

ראה גם:
גידול בעלי חיים, החזקתם והטיפול בהם טעונים רישיון עסק
 דרישת רישיון עסק לבריכות שחיה בקיבוצים
עסק בתוך עסק- סעיף 33 לחוק רישוי עסקים


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו info@buslic.co.il