ההבדל בין “חנות מפעל”, הנלווית לקונדיטוריה לבין “בית קפה”

מרבית הקונדיטוריות מאפשרות רכישה של מוצרי הקונדיטוריה במקום. בחלק מהקונדיטוריות מדובר בדלפק מכירה בלבד ובחלקן הוצבו כסאות ושלחנות, ניתן לרכוש גם קפה ומשקאות קרים ועוד. ונשאלת השאלה היכן עובר הגבול בין “חנות מפעל” לבין “בית קפה” ממש. בפסק דין בקראי (מחוזי) קבע בית המשפט את הקריטריונים לאבחנה בין שניהם.

בפסק הדין האמור נקבע כי על מנת לבדוק את הסוגיה, בית המשפט יבחן את היקף המכירות וסוגי המזון הנמכרים במקום. בחנות מפעל לא ניתן למכור מנות מתפריט, לא יועסקו בה מלצרים, ולא יוגשו בה מנות העשויות מחומרי גלם שהובאו מחוצה למפעל למעט חומרים בסיסיים (ירקות, גבינות או טונה), וכן שתייה חמה או קרה. ( ניתן להציב בחנות מפעל מספר מצומצם של שולחנות וכסאות לישיבה במקום).

מאחר ובמקרה זה התביעה נגד המפעל הוגשה במסגרת עבירה על דיני התכנון והבניה, בית המשפט ציין כי מערכות הדינים החלות במישור רישוי עסקים ודיני לתכנון והבניה שלובות זו בזו ולכן, הקביעה כי נעשה בנכס שימוש חורג ( בית קפה) תלויה במאפייני העסק המנוהל בו. ( כאן- הותר ניהול חנות מפעל הנלווית לקונדיטוריה הפועלת ברישיון, אך לא הותר ניהול בית קפה, ולכן ניהול בית הקפה מהווה גם שימוש חורג וגם ניהול עסק ללא רישיון).

המונח “חנות מפעל” לא הוגדר בחוק, אך מהותו הינה מתן אפשרות ללקוחות המפעל לרכוש את תוצריו במקום ייצורם, ובמקרה של קונדיטוריה- מעבר לרכישת המוצרים, גם לצרוך אותם במקום. הלקוח יבחר במישרין ממוצרי הקונדיטוריה הממוקמים בשטח תצוגה, בלא שמוצג לעינו תפריט לבחירתו ולא מוענקים שירותי מלצרות.

בית המשפט התייחס עוד בפסק דין זה לטענת האכיפה הבררנית. בית המשפט ציין כי על הטוען לאכיפה בררנית להוכיח כי מדובר באפליה פסולה בין דומים, אשר בבסיסה ניצב מניע פסול, שרירות או שקילת שיקולים זרים או בלתי ראויים של הרשות. הרשות נהנית מחזקת החוקיות של מעשיה והנטל להוכחת קיומה של אכיפה בררנית, ולמעשה להפרכת החזקה, מוטל על הטוען לה.

פסק דין שאוזכר

 עפא (מרכז) 46071-04-16 א.ש בקראי בע”מ נ. ועדה מקומית לתכנון ובניהמודיעין (25.7.16) [פורסם בנבו].                           


מצאתם טעות? רוצים להגיב, להוסיף? כתבו לנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *