רישוי & עסקים

חוק רישוי עסקים

כללי
 מהו "עסק" טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים
תחולת חוק רישוי עסקים על עסקים בלתי חוקיים

סעיף 2א, 5א – רוכלות
סעיפים 2א ו 5א לחוק רישוי עסקים שנים בסמכויות הרשות בכול הנוגע עסקי רוכלות.
קישור לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968

מאמרים–

סמכות העירייה להגביל עיסוק ברוכלות

סעיף 5(ב) – עסק נייד

סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים קובע- "היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק."

מאמרים–
מהו עסק נייד- סעיף 5(ב) לחוק רישוי עסקים

סעיף 7ב- היתר זמני

סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים קובע-
" (א)  רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן זה.
(ב)  היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.
(ג)   מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)."

מאמרים–

מה בין היתר זמני לרישיון עסק
מתן היתר זמני או רישיון זמני לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה

סעיף 7ג5 – השגה

סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים קובע-
"(א)  המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.
(ב)  הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.
(ג)   שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה
(ד)  שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה."

מאמרים–
השגה על החלטת גורם מאשר או רשות רישוי

סעיף 15 – אחריות נושאי משרה

סעיף 15 לחוק רישוי עסקים ( בטרם תיקון 34) קובע-
נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –
(1)   רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;
(2)   יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה."

נוסח הסעיף שונה בתיקון 34 והחל מיום 1.1.19 יהיה נוסח הסעיף כדלקמן:
"(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה."

מאמרים–
תיקון 34- סעיף 15 אחריות תאגיד ונושאי משרה בתאגיד

סעיף 16- צו סגרה שיפוטי לאחר הרשעה
סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
"הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה"

מאמרים–
שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס' 16
סמכות להארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (2)
הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)

סעיף 17 – צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- "הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו."

מאמרים–
צו סגירה שיפוטי – ס' 17 לחוק רישוי עסקים- הקריטריונים להפעלתו
עיכב ביצוע צו סגירה שיפוטי- ס' 17 לחוק
ערעור על החלטה למתן צו סגירה שיפוטי – ס' 17 לחוק
בית מלון או בית בושת?
סעיף 19- ביזיון בית המשפט

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע-  "שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט."

מאמרים–

אכיפת צו שיפוטי על צד שלישי – ביזיון בית המשפט

סעיף 20 – צו סגירה מנהלי

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים קובע- "היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי)."

מאמרים–
צו סגירה מנהלי – סעיף 20 לחוק רישוי עסקים
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
חובת קיום שימוע בטרם הוצאת צו סגירה לפי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים

 

סעיף 23

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים–
סעיף 23(א) – סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים

 

סעיף 33 – עסק בתוך עסק

סעיף 33 לחוק רישוי עסקים קובע- "לענין חוק זה רואים אדם כעוסק בעסק פלוני, אף אם התעסקותו זו היא רק חלק מעסקו העיקרי או באה לסייע לו בהשגת מטרה של עסקו העיקרי; אין נפקא מינה אם העסק העיקרי טעון רישוי אם לאו."

מאמרים–
עסק בתוך עסק- סעיף 33 לחוק רישוי עסקים

חקיקה אחרת

צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים
סמכות הוצאת צווי סגירה מנהליים לפי חוקים שונים

חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

חוק הגבלת שימוש במקום שלם מניעת ביצוע עבירות מקנה לקצין הממונה במשטרה סמכויות רחבות להורות על סגירת מקום עסק.

קישור לחוק- חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, תשס"ה – 2005

מאמרים–

צו הגבלת שימוש לפי חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
ועוד על צו הגבלת שימוש- סעיף 3 לחוק הגבלת שימוש במקופ לשם מניעת ביצוע עבירות (2)

סעיף 78(א) לפקודת המשטרה

סעיף 78(א) לפקודת המשטרה קובע-
"(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים"

מאמרים–

הסמכות לדון בבקשה לביטול צו סגירה שהוצא לפי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה