אכיפה

סוגיית האכיפה ברישוי עסקים הינה אחת מהסוגיות החשובות ביותר בתחום, אם לא החשובה שבהן.
עיקר המגע של בעלי העסק מול הרשויות בבתי המשפט נסוב סביב סוגיות שונות הנוגעות לאכיפת החוק על ידי הרשויות, החל בצווי סגירה מנהליים וכלה בצווי סגירה שיפוטיים הן לאחר הגשת כתב האישום והן לאחר הרשעה.
בשל חשיבות הנושא ברישוי עסקים- ייחדנו עמוד נפרד לסוגיות השונות הקשורות לאכיפה.

סעיפי חוק המקנים סמכויות אכיפה
ביזיון בית משפט – סעיף 19 לחוק רישוי עסקים

סעיף 19 לחוק רישוי עסקים קובע- "שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתינו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט."

מאמרים

אכיפת צו שיפוטי על צד שלישי – ביזיון בית המשפט

הפרת צו סגירה שיפוטי- סעיף 18

סעיף 18 לחוק רישוי עסקים קובע- "מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, דינו – מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16."

מאמרים:
ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

סגירה מנהלית של עסק המוכר משקאות משכרים- סעיף 23 לחוק רישוי עסקים

סעיף 23 לחוק רישוי עסקים קובע-
(א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
  (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:
  (1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);
  (2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.  (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).
  א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.
  (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מאמרים:

סעיף 3 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

חוק הגבלת שימוש במקום שלם מניעת ביצוע עבירות מקנה לקצין הממונה במשטרה סמכויות רחבות להורות על סגירת מקום עסק.

קישור לחוק- חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות

מאמרים:

סעיף 78 א' לפקודת המשטרה – בתי קפה וכו'

סעיף 78 לפקודת המשטרה קובע –
(א)  היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
(ב)  מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים

מאמרים:

צו סגירה מנהלי- סעיף 20 לחוק רישוי עסקים

סעיף 20 לחוק רישוי עסקים קובע- "היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי)."

מאמרים:

צו סגירה שיפוטי לאחר הרשעה- סעיף 16 לחוק רישוי עסקים

סעיף 16 לחוק רישוי עסקים קובע –
"הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;
(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה"

מאמרים:

צו סגירה שיפוטי לפני הרשעה – סעיף 17 לחוק רישוי עסקים

סעיף 17 לחוק רישוי עסקים קובע- "הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו."

מאמרים:

מאמרים אחרונים

ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

האם ניתן להגיש כתב אישום נוסף נגד בעל עסק שכבר הואשם או הורשע בניהול אותו העסק ללא רישיון?
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו…"
לכאורה- אם הוגש כתב אישום כנגד בעל עסק בגין ניהול עיסקו ללא רישיון, לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום נוסף בגין ניהול אותו העסק ללא רישיון. אלא שבפסיקה נקבע כי עבירת של ניהול עסק ללא רישיון, ו/או ניהול עסק בניגוד לצו סגירה שכבר הוצא על ידי בית משפט, הינה עבירה נמשכת/מתחדשת והיא מבוצעת בפועל בכול יום מחדש.
במאמר זה נעמוד על הכללים שנקבעו בפסיקה להגשת כתב אישום נוסף בגין ניהול עסק ללא רישיון ובגין ניהול עסק בניגוד לצו סגירה. להמשיך לקרוא ניהול עסק ללא רישיון- עבירה נמשכת ומתחדשת

שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס' 16

כאשר אדם מורשע בניהול עסק ללא רישיון, ייתן בית המשפט, בין היתר צו המורה על סגירת העסק. צו זה אינו בגדר חלק מהעונש על ניהול עסק ללא רישיון אלא צו שמטרתו הפסקת המשך ביצוע העבירה.
לכאורה, צו הסגירה אמור להיות מיידי אלא שברוב המקרים בית המשפט ייתן לבעל העסק ארכה של מספר חודשים על מנת לנסות ולקבל רישיון לעסק בטרם יכנס צו הסגירה לתוקפו.
מאמר זה דן בסיבות ובשיקולים של בית המשפט למתן ארכה זו.  להמשיך לקרוא שיקולי בית המשפט בקביעת המועד לסגירת עסק- ס' 16

הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)

במהלך חודש יוני 2017 ניתנו על ידי בתי המשפט שני פסקי דין נוספים המתייחסים לשאלת הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים.

אנו מבקשים לציין כי עמדת בתי המשפט בעניין הארכת תוקף צווי סגירה אינה אחידה וכי לא ניתן לעמוד על קו אחיד מנחה בסוגיה זו, וכל מקרה נדון לגופו ולפי נסיבותיו.

בפסק דין סופר חסד בית המשפט סירב לבקשה להארכת מועד לכניסה לתוקף של צו הסגירה למרות הסכמת הרשות שכן קבלת הרישיון אינה קרובה. כאן מתח בית המשפט ביקורת גם על הרשות שאינה נוקטת מדיניות אחידה בבקשות מסוג זה.

בפסק דין אבי גרבי אישר בית המשפט מתן ארכה לכניסת צו סגירה לתוקף שכן "ההכנות להגשת בקשה לשימוש חורג בנכס עומדות לקראת סיום"

להמשיך לקרוא הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (3)

הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (2)

לאחרונה ( אפריל ויוני 2017) פורסמו שני פסקי דין נוספים בנושא הארכת תוקף צו סגירה שניתן במסגרת גזר דין על פי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים.

בפסק דין ישר קפה (עליון) נפסק כי קיים הכרח לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקת עיסוק במעמד הצדדים.

בפסק דין אוהד דוידי חזר בית המשפט על העמדה לפיה קיימת לו סמכות טבועה להאריך תקופת כניסתו של צו סגירה כאמור למרות העדר הוראה בחוק, אך יש להגיש את הבקשה בתוך תקופת ההארכה ולא אחריה. להמשיך לקרוא הארכת מועד כניסה לתוקף של צו סגירה לפי ס' 16 לחוק רישוי עסקים (2)

ערעור על החלטה למתן צו סגירה שיפוטי – ס' 17 לחוק

לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, יש לבית המשפט סמכות, להורות על סגירת עסק, לאחר הגשת כתב אישום ובטרם הסתיhמו ההליכים בתיק. בפסק דין פיקר קבע בית המשפט כי לצדדים קיימת הזכות לערער על החלטה כזו לבית המשפט המחוזי, למרות שלא מדובר בפסק דין. להמשיך לקרוא ערעור על החלטה למתן צו סגירה שיפוטי – ס' 17 לחוק