המונח "חצרים" מוזכר פעמים רבות בחוק רישוי עסקים, אך בחוק זה אין הגדרה למונח.

ניתן לומר ככלל כי המונח "חצרים" מתייחס לכלל השטח בו מתנהל העסק, בין בנוי ובין שאינו בנוי.

קיימים חוקים רבים בהם מוזכר המונח "חצרים", אנו נביא שתי דוגמאות המשקפות את רוח הדברים.

 בפקודת העיריות (אספקת מים), 1936 ניתן למצא הגדרה למונח-

"חצרים" כוללים בנינים וקרקעות מכל סוג-חזקה שהוא, בין קרקעות פתוחות לרשות הרבים ובין קרקעות מוקפות גדר, בין שבנויים עליהם בנינים ובין שאין בנויים עליהם בנינים, בין ציבוריים ובין פרטיים, בין שמחזיקים אותם עפ"י סמכות חוקית ובין שאין מחזיקים אותם עפ"י סמכות חוקית;

וכך גם הוגדרה "חנות" בפקודת הטבק [נוסח חדש]-

"חנות" – כל חצרים או מקום שמוכרים בהם טבק מיוצר, או מחזיקים בהם או מאחסנים בהם טבק מיוצר לשם מכירה;

פירוש זה תואם גם מובנו של החיקוק כאשר סעיף 2(א)(1) לחוק מתייחס לסמכות רשות הרישוי להשתמש בסמכותה בכול הקשור למכירת משקאות משכרים גם ל "התאמת החצרים לאפשרות של פיקוח יעיל מצד המשטרה, הן מבחינת המבנה והן מבחינת המקום". אנו סבורים שמנוסח העיף ברור לחלוטין כי הכוונה היא לכל שטח העסק, הן לשטח הבנוי ושן לשטח שאינו בנוי.

כך ניתן לקרא גם סעיפים 16(1) לחוק ו 16(3) העוסקים בצווים שרשאי בית המשפט להוציא לסגירת החצרים בהם מתנהל העסק.

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968
פקודת הטבק [נוסח חדש]
פקודת העיריות (אספקת מים), 1936