האם עובד יוכל להיחשב כ"עוסק"

סעיף 4 לחוק רישוי עסקים קובע "לא יעסוק אדם בעסק טעון רישיון אלא אם יש בידו רישיון…."
בית המשפט פסק כי עובד בעסק לא ייחשב כמי "שעסק" בעסק טעון רישיון  כל עוד לא הוכח כלפיו יסוד של ניהול העסק, והוא לא יורשע בעבירה לפי חוק רישוי עסקים אם לעסק בו עבד אין רישיון .

עודכן ביום 11.3.19

בפסק דין נאאל עביד נדון מקרה בו פקח הגיע לעסק של מוסך לציוד כבד המצוי בעיסאוויה וראה את הנאשם עוסק בתיקונים. הנאשם ענה לו שהוא אינו בעל העסק אלא רק עובד במקום. הפקח לא שאל מיהו בעל העסק ולא שב לביקור נוסף.

סעיף 14 לחוק קבע את האחריות לניהול עסק ללא רישיון ובו נכתב, בין היתר, כי אין זה משנה אם האדם עסק בעסק בעצמו או באמצעות עובדו או אם עסק בעסק של עצמו או של אחר.

בית המשפט קבע כי לעובד בעסק אין אחריות פלילית לניהול עסק ללא רישיון וזאת מהסיבות הבאות:

  • לשון החוק אינה קובעת כי במפורש כי ניתן לראות באדם העובד במקום כעוסק.
  • כאשר המחוקק רצה לחייב בפלילים את מי שעוסק בעסק באמצעות עובד שלו, נאמר הדבר במפורש. היפוכו של הדבר אינו נכון. דהיינו- עובד בעסק של אחר אינו חייב בפלילים.
  • נוסח סעיף 14 מבדיל בין עובד לבין עוסק, לכן לא ניתן להחיל הגדרת "עוסק" על "עובד".
  • פסקי הדין ברישוי עסקים משווים לעיתים קרובות בין ההגדרות בחוק התכנון והבניה להגדרות בחוק רישוי עסקים.
    חוק התכנון והבניה מטיל אחריות לבניה בלתי חוקית על כל הנוגעים בדבר מלבד על "עובד". (ראה סעיף 208(8) לחוק התכנון והבניה).
    בית המשפט למד גזירה שווה בין החוקים גם לעניין זה.
  • לשם הגדרת אדם כעוסק יש להוכיח יסוד ניהולי בתפקודו בעסק.

המסקנה– עובד לא ייחשב כעוסק או מנהל של עסק כל עוד לא יוכח כלפיו יסוד של ניהול העסק, ולא ישא באחריות פלילית אם העסק בן עבד נוהל ללא רישיון.

בדומה לפסק דין נאאל עביד, גם בפסק דין עסאם חלילה, זיכה בית המשפט אדם שעבד פעם או פעמיים בשבוע במאפיה. שם נקבע כי גירסת הנאשם שהוא עובד לא קבוע בעסק לא נסתרה, הנאשם מסר לפקח את שמו של בעל העסק. כן נקבע כי גם אם הוא עסק באפיה או במכירה באופן עצמאי, כאשר בעל העסק אינו במקום, אין הדבר הופך אותו למנהל בעסק, שכן התביעה לא הראתה כל מעורבות של הנאשם בניהול העסק ולו ברמה של החלטה על כמויות הייצור, הזמנת חומרי גלם או מעורבות כלשהיא מעבר לתפקוד הפשוט ביותר.

חקיקה:
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968– סעיפים 4,14
חוק התכנון והבניה, תשכ"ח- 1965– סעיף 208(8)

פסיקה:
תפ (י-ם) 5973/16 מדינת ישראל נ . נאאל עביד (6.9.17)[פורסם בנבו]
רעס (י-ם) 72533-09-16 מדינת ישראל נ. עסאם חלילה (23.10.18) [פורסם בנבו]

 

לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק: הקבוצה ‏רישוי עסקים חוק, הלכה ומעשה‏
ליצירת קשר: info@buslic.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
שושי יוסקוביץ' ,עו"ד
Buslic Site © Shoshi Joskowicz